סיפורים

"משפט טייכמן" טיוטות ראשונות מספר שמחבר כעת

ף

מר בני טייכמן,מדוע היית עסוק בכל 22 שנות כהונתך הארוכות כראש ממשלת ישראל המכהן לתקופת הזמן הארוכה ביותר בתולדותיה בהעסקת ,הסבת ,ומיקוד תשומת ליבו של עמך במה שאתה כינית תמיד : הבעיה הפלשתינאית" ו"הבעיה האיראנית"?
ראש ממשלת ישראל הניף ראש ומבט גאים ובבוז מודגש ענה"מפני שזיהיתי מהר מאוד בחיי שבעיית בני עמי תמיד תישאר קיומית.היינו בסכנה קיומית אלפי שנים עד הקמת מדינת ישראל ובאה שואת בני עמנו באירופה והוכיחה זאת!מנהיגה הראשון של מדינתנו הבין מהר ראשון שעצם הקמת מדינה יהודית ריבונית ועצמאית לא יפסיק את הסכנה הקיומית היום יומית של עם ישראל וציווה כל אם עבריה להיות מוכנה לשלוח את בנה אל הצבא."
"קצת מזכיר לי מישהו שאמר דברים דומים ולא סימפטת אותו בלשון המעטה" ,ספק כחכח בגרונו ספק מלמל לעצמו לוטוס התובע הראשי מטעם בית המשפט הבינלאומי שבהאג.למי אתה מתכוון ענה מעט בחוסר נוחות מר טייכמן.נו,ההוא עם השערות על הפנים שדיבר על רחמה של האם הפלשתינאית כנשק הכי טוב של בני עמו,הלא כך?ואפשר היה לראות את רקותיו ולחייו של טייכמן מתאדמות מזעם."אבל עזוב מיסטר טייכמן לא לשם כך התכנסנו אפרופו בן גוריון.אמור לי מר טייכמן האם ידוע לך כמה אזרחי ישראל נהרגו במהלל שנות קיומה של מדינת ישראל?""לעולם לא נשכח אמר ראש ממשלת ישראל בגאווה מוחצנת כ.."חשב בלי מלחמת הטילים הגדולה
מיהר התובע לומר.עד בוא נאמר 2020."ראש הממשלה 
שגאונותו היתה סימן ההיכר שלו מבין כל ראשי ממשלת ישראל בעבר בעיניי בני עמו נראה מאמץ לרגע את זיכרונו ופלט בדוחק כמעט "כ32000".
"מר בני טייכמן היקר! לא אמרתי חיילי ישראל אלא בפירוש אזרחי ישראל!.כמה אזרחי ישראל נהרגו במהלך שנות קיומה?האם ידוע לך המספר?."מר בני טייכמן חייך חיוך זחוח ואמר?מתו מיליונים זו דרכו של עולם לא?ואין מסמכותו של ראש הממשלה של שום מדינה להיות בקי במספרים האלה."
"שוב כהרגלך מר טייכמן אתה לא מתמקד!נסה יותר להיות מרוכז בדבריי ובשאלותיי.לא כמה אזרחים מתו!אלא כמה נהרגו?" שלומי: "זה תלוי" התחיל נושא דברים מר טייכמן ומיד נקטע על ידי התובע,נו,טוב,כמה מאזרחי ישראל תלו את עצמם בשנות קיומך?עזוב בשנות כהונתך?""אתה מתכוון התאבדו בתליה?" שאל בתמיהה בני טייכמן."כן" השיב לוטוס התובע קלטת אותי.לאלה שתלו את עצמם לייבוש נגיע בהמשך גם כן" וקול צחוקים מתגלגלים החל להישמע באולם.לוטוס חייך אך היטב אפשר היה לראות פניו המבויישות של בני טייכמן בהיתקלו לראשונה במשפט בלעג לכבודו ."איני יודע" ענה ביבושת פנים מר טייכמן כראש הממשלה של המדינה המאויימת ביותר ביטחונית בעולם לא יכולתי להעסיק עצמי בכל סוגיה של חיים מוות לכן הרכבתי ממשלות ומיניתי שרים מומחים בענינייני משרדם מכנים זאת האצלת סמכויות כידוע לך מר לוטוס.""אינך מדייק שוב וחבל ,מעולם לא מינית שרים מומחים לענייני משרדם אלא עסקת במינויים פוליטיים ממניעים פוליטיים צרים כפי שדרך אגב היה נהוג בכל ממשלות ישראל לפניך."
ובמה היתה שונה מדינת ישראל מכל המדינות בכך?"
שאל בני טייכמן בבוז ."אתה צודק במאת האחוזים מר טייכמן.טוב לא במאה פחות אתה יודע ישנן מדינות עם הרבה פחות סכנות קיומיות ממדינת ישראל בשעתה שיכולות להרשות לעצמן יותר לוקסוס כזה אפילו בישראל היו נסיונות להציב שרים שאינם חברי פרלמנט מומחים לתפקידיהם אך כל הנסיונות כשלו" אמר ביבושת פנים אף הוא לוטוס התובע ופנה פתאום בלב נסער אל נשיא בית המשפט בפניה"מבקש שיירשם כבודו שהמלצתי לכל מנהיגי העולם להקים ממשלות מומחים ,לפחות זו דעתי,בכל שיטה פוליטית כזו או אחרת"
"אני פנוי אליך שוב מר טייכמן.המשך את דבריך.""כמו שאמרתי זה תלוי.היו אזרחים מעטים שנהרגו במלחמות ישראל והיו רבים נוספים בפעולות טרור בין המלחמות" אמר טייכמן תוך שהוא לוגם לגימה ראשונה מכוס המים שהונחה לידו."וזהו??" הביט בו לוטוס בהשתאות."אני חושב שכן "ענה בתמיהה אף הוא טייכמן."ומה למשל עם הרוגי תאונות עבודה בתקופת היותה של מדינת ישראל??".ארשת התמיהה והפליאה הוסיפה להתפשט על פניו של טייכמן והן נראו כפניו של ילד המביט לראשונה בגשם יורד אולי."מה הקשר לשאלתך לא הבנתי?" התובע נענע את ראשו אנה ואנה לא יודע היכן לקבור את מבטו."מה נשמע לך לא הגיוני בשאלתי מר טייכמן?, כמה נהרגו בתאונות עבודה?אפשר להיהרג בתאונת עבודה מר טייכמן או שמאסונות כאלה נמנעה ישראל מלסבול?" "בודאי שאפשר אבל איני מבין את הקשר לשאלתך?"
"אם כך אעזור לך.אתה מבין את שאלתי אך לא מבין לאן אני חותר.ונקב במספר שקרא מתיק מסמכים עב כרס שהיה מונח לפניו."זה מספר האנשים שנהרגו בתאונות עבודה בזמן כהונתך למשל ,כמה חמשל נהרגו בתאונות עבודות בנין לצורך המחשה?" אייכמן חייך חיוך קטנטן בזווית הפה."אני מניח שמספר מצומצם של אזרחי ישראל נהרג בתאונות עבודות בניין"
ענה ממצמץ מעט בעינו הימנית."וזאת מדוע?"."על סמך מה אתה "מניח" זאת?"
"מפני שמעטים האזרחים הישראלים שעסקו בכך!"
ענה בתרועה ניצחת טייכמן
"ומי בנה את ישראל??עובדים זרים??" שאל אותו לוטוס תוך שעיניו מרצינות אט אט."לא!" השיב לו טייכמן תוך שהוא מסוקרן יותר ויותר בשינויי ארשת הפנים של התובע מעת לעת."ערבים עסקו בעבודות אלה על פי רוב" .שתיקה נפלה בין השניים."אזרחים ערבים אתה רוצה לומר!הלא כך?",אמר לוטוס וכעס החל מחלחל בקולו."לאו דווקא מר לוטוס ,שנים ארוכות היו אלה ברובם ערבים מרצועת עזה ויהודה ושומרון"."
"אבל תסכים איתי שעסקו בכך גם אזרחים ערבים ישראלים" ונקב שוב במספר מן התיק עב הכרס אחרי עלעול קצר בדפיו."המספר הזה פעוט בעיניך מר טייכמן?" ."בהחלט לא.פשוט סברתי שכוונתך בשאלתך היתה ליהודים"."אני חושב שיש לך בעיות שמיעה ולא ריכוז מר טייכמן,הלא ציינתי
לפחות פעמיים את המילה אזרחים ולא השתמשתי בשום תיאור אתני!
 שלומי: "זהו מספר לא קטן של בני אדם מר טייכמן" אלפי בני אדם בזמן קיומה של מדינת ישראל נהרגו בתאונות עבודה בכלל ותאונות עבודה 
בפרט"."האם הנושא העסיק אותך מדי פעם?טרד את מנוחתך?".טייכמן החל לאבד את סבלנותו .הוא ידע שהמשפט שהכין לו בית המשפט הבינאומי יהיה ארוך ומשפיל אך שאלותיו של התובע הפתיעו אותו פעם אחר פעם.לא לזאת הוא ציפה וכשחשב כמה ימים רבים הוא יימשך מבטו נעשה כבר מיוגע משהו.הוא נזכר בימים אחרים עם רבקה אשתו וארבעת ילדיו
כראש הממשלה הנערץ בתולדות ישראל ואיך חשב בעת משפט תיק השוחד שנערך לו לפני מספר שנים
שגרוע מכך כבר לא יכול יהיה לקרות לו.אבל באה המלחמה הגדולה ולאחריה רעש האדמה וטרפו את כל קלפי הזמן והנה הוא נאשם  כאחראי לפשעים נגד האנושות והאנושיות שהתבצעו בישראל בשנות כהונתו הארוכות כמו אחרון הרודנים בהיסטוריה.כשמאחריו ארץ ,מדינה שהיא כמעט עי חורבות אחד גדול כשרק כוחות הצלה בינלאומיים מצליחים להנשים את מה שנותר ממה שהיה פעם סיפור ההצלחה של העולם.
"מר טייכמן אתה איתנו??שאל לוטוס וקטע את זרם תמונות הנוסטלגיה שאליהם נכסף פתאום בני טייכמן בשעתו הרעה מכל,הוא לא השיב לשאלת התובע סירב להכניע לה תשובה טרק הנהן קלות בראשו. שלומי: "מר טייכמן האם נושא תאונות העבודה בישראל העסיק אותך לפעמים?האם העלת אותו מדי פעם לסדר היום?"שאל שוב התובע מישיר את מבטו אל תוך עיניו של הנאשם."את האמת" "ורק את האמת!"
החזיק החרה אחריו לוטוס
הלא לשם כך נערך המשפט הזה?הלא כך?ולשם כך נערכים משפטים בכלל.איני יודע מה היו נהלי המשפט בישראל ומה היתה נוכחות השקר שם ,התדירה אם ארעית אך כאן אנו דורשים את האמת ואין בילתה,את בירורה וירידה לחקרה .אז ספר לנו התנצלותי על קטיעת דבריך"
"אז ככה כבוד התובע העניין לא עמד בראש מעייניי אם אתה מבין למה אני מתכוון
עניינים אלה הם שוליים לעומת בעיותיה הקיומיות של ישראל" ואז בדרך פלא החל הד מהדהד בין כתלי אולם בית המשפט,"בעיותיה הקיומיות של הישראל,בעיותיה הקיומיות של ישראל בעיו....של ישראל.." והדבר נסך בהלה פתאומית מהולה בפרץ צחוקים שלומי: התובע נצמד לטרפו כמו לביאה לצווארה של זברה והמשיך ושאל:"ומה לגביי מספר האנשים שנפטרו בזמן כהונתך בשל רשלנות רפואית?תאונות דרכים מר טייכמן?רק הן גבו בישראל יותר מ500 קורבנות בשנה
איך קרה שלא פעלת ולו במעט להדברת הנגע הרע הזה של בזבוז חיים רב כל כך?ומדוע לא מיקדת ולו מעט מתשומת.לבו של הבוחר בישראל?
והתובע המשיך חופר בפניו של נתניהו קמטים של יאוש כאילו יש מאין על ידי מניה של צורות מיתה שונות ומשונות שבעולם.שלומי: "מר טייכמן היקר הידעת כי כ450 אזרחים ישראלים שמים קץ לחייהם מדי שנה?
ואנסה לעניין אותך יותר מיליטנט קטן! לפי פרסומים בבלוג ישראלי קטן שנסגר מיד עקב כך ובעליו נלקח לחקירה השב"כ הישראלי כ150 נערים ישראלים שמים קץ לחייהם מדי שנה בעת שירותם הצבאי?150 חיילים!
שהייתי אחראי לביטחונם.האם ביקרת אי פעם משפחה שכולה שכזו?
האם הבטחת אחרי כל התאבדות חייל למשפחתו לבוא חשבון אם האחראים לכך??"
טייכמן זע בחוסר נוחות במקומו."אלו מקרים יוצאי דופן בצבא הישראלי ואין הם מלמדים דבר על רוחו האיתנה.הם מתרחשים בכל צבא בעולם.תמיד ישנם החלשים אשר יכרעו תחת העול ואין הם מלמדים דבר על הכלל בישראל ועל רוחם האיתנה של חיילי צה"ל."
"והלא מספר זה גדול יותר מכל חללי צה"ל במשימותיהם מדי שנה בשנה הלא כך?שלא שמרת על ביטחונם הקיומי!כמו שכך מסתבר ,ביטחונם הקיומי של אזרחי ישראל וחייליה לא היה באמת בראש מעייניך כפי טענותיך החוזרות ונשנות והבטחותיך החוזרות ונשנות לקהל בוחרי ישראל מדי בחירות." טייכמן הניף ידו בתנועת ביטול זחוחה "עובדה היא שהציבור בישראל בחר בי פעם אחרי פעם ,איך תסביר זאת?שהציבור הישראלי היה עד כדי כך עיוור ומטומטם?"
"אמת ויציב מר טייכמן וזאת אך ורק כי הפעלת עליו מניפולציות לא מסובכות של השאה היפנוטית אשר פעלה פעם אחר פעם וגרמת להם להאמין פעם אחרי פעם כי"בעיותיה הביטחוניות קיומיות יוצאות הדופן של ישראל כאילו היו איזה אליל קדמוני מפחיד הן דבר מה שעל כל ישראלי להרכין ראשו לפניו ושהסכנות האלה לעולם לא תחדלנה מלהתקיים והיית עסוק כל ימי כהונתך בהקרבת קורבנות לאליל מהלך אימים זה תוך שאתה מנציח את פולחן הסגידה אליו על ידי מדיניות לוחמנית בלתי פוסקת כלפי "אויבי ישראל"
וזאת למרות שכבר מאמצים דיפלומטיים גדולים של ממשלות ישראל קודמות הצליחו כבר להעלות בידיהן לחתום על שני הסכמי שלום עם שתי מדינות אויב כאלה.
דיפלומטיה כדרך פיתרון בעיות וסכסוכים הוכיחה את עצמה תמיד ככלי הטוב ביותר להענקת פיתרון ל"איומים קיומיים" על עמים ומדינות.ראה אירופה של היום חסרת הגבולות שעד לפני פחות ממאה היתה שדה קטל אחד גדול מדי מספר שנים ובאלפיים השנים שקדמו למאה הנוכחית לא עברה באירופה שנה ללא סכסוך לוחמני כזה או אחר.מלחמה.
עודדת את רוחם של הצדדים החשוכים בחברה הישראלית המאמינים באלימות כדרך הטובה וגם היחידה לפיתרון בעיות וסכסוכים בכל עניין ולאו דוקא פוליטימאלא כדרך חיים!בדיוק כפי שקרה למדינות ומשטרים חשוכים בהיסטוריה האנושית פעם אחר פעם שלומי: "וכך גם קרה שהעולם יכול היה לראות גם בישראל מראות של מפגינים רבים בצעקות "מוות לערבים" בדיוק כמו אותו "מוות ליהודים" שזעק מכל קירות 
אירופה בשעתו הרערה של עמך בעידוד צורר בני עמך והאנושות כולה בעצם.אדולף היטלר.שהוא בדומה לך הצליח לשכנע את בני עמו כי "הבעיה היהודית" היא שורש צרותיהם ממש כמו "הבעיה הפלשתינאית" לה הטפת.בשעה שכל זועקי ה"מוות ל.." בהיסטוריה עשו זאת בשם זעקה אילמת אחרת:" מוות למוות!".
לוטוס התובע עצר עצמו לפתע מסערת רוחו לגם כוס מים ורק לאחר שנרגע משהו אמר"אך אנו עדיין בחיתולי שלב החקירה והנה אני מוצא עצמי כבר בשעת הסיכומים והרי דיה צרה לשעתה.." ובקהל נשמעו שוב מספר צחוקים.

תגובות

גלי צבי-ויס / ראיון נוקב / 04/12/2019 11:53