חזרה ליצירות
שירים

דרור ללשונו

צביקה רז | (25/12/2019 11:19) | 86 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

למד לקפל לשונו בתוכו
בצורה משכנעת
ומיד כשאת פיו פותח
סביבו העיניים זולגות רחמים
וממנו מתרחקים.

לעיתים מזדמנת הפתעה-
רואה מרחוק אישה נאוה  
נוגעת ללב בצורתה ובחיוכה
ומחליט שהנה סיבה  
לפרום את לשונו.
 
נחוש מתקרב
חלום חייו הולך ומתגשם
אך קביים מונחים לְיָדָהּ
ולשונו חוזרת למקומה-
לא קל לו עם פגועי גורל.

תגובות

דני זכריה / לא קל לו עם פגועי גורל / 25/12/2019 11:26
גלי צבי-ויס / לשון משוחררת / 25/12/2019 13:29
יום טוב צבי / שמור על פיך / 25/12/2019 13:41
שמואל כהן / שיר מאד מענייןבעיקר ת� / 26/12/2019 12:42
חזרה ליצירות