צלצול הטלפון העיר את חגית משנתה, הרימה את האפרכסת ומעבר לקו שמעה קול לא מוכר המבקש לשוחח אתה. התנצלה בפני המטלפן וביקשה ממנו שיחזור אליה מאוחר יותר. הגבר הודה לה על כך שהיא נאותה לשוחח עמו מאוחר יותר וניתק.
חגית, ניתקה את מכשיר הטלפון מהשקע סובבה את ראשה מצד לצד, מנסה להירדם. לא עבר זמן רב ולבסוף נפלה עליה תרדמה. אחרי שבע בערב הקיצה משנתה, התרעננה, וניגשה למטבח לחמם לעצמה ארוחה חמה.
לאחר מכן, יצאה מביתה כמדי ערב והלכה לאורך השדרה.
התהלכה, הלוך ושוב בשדרה היפהפייה מול הים והחלה במסע של ניחושים, מי הוא הגבר שטלפן אליה בזמן שישנה... היא לא זיהתה את קולו, אך זכרה היטב את הקול המזרחי המובהק שהיה לו. כעבור חצי שעה שבה אל ביתה ונכנסה ישר למקלחת, שטפה את הזיעה הנוטף מגופה, התנגבה, ולבשה אימונית נעימה.
התיישבה על הכורסה מול המחשב בחדרה ושוחחה עם חברותיה ומכריה בצ'ט.
לאחר שרובן התנתקו ושבו לעיסוקן החליטה לעבור לצ'ט באתר אחר, שם אינם מכירים אותה כלל, וצ'וטטה בחדרים שלא העזה לגשת אליהם בצ'ט הקבוע שלה.
בצ'ט האחר הכירה את נאג'י, בחור דרוזי משכיל, המתגורר בכפר קטן בגליל העליון.
הם נהגו לשוחח שיחות, מלב אל לב, כאלה שלא היתה מסוגלת לנהל באתר הקבוע.
נאג'י בחור בן 35, צעיר ממנה ב-12 שנים, קסם של בחור שנעם לה מאוד ברגעים אינטימיים בלתי נשכחים.
מדי שבוע ביום שלישי נפגשו בשעה קבועה בצ'ט, מוכנים ומזומנים לעוד שיחה מלבבת וקולחת. באחת השיחות האחרונות מסרה לו חגית את מספר הטלפון שלה בביתה, ונאג'י הבטיח להתקשר אליה בהקדם.
בשעה 21:30 צלצל הטלפון, חגית ענתה, ומעבר לקו הגבר בעל הקול המזרחי פנה אליה וברך אותה בערב טוב, היא השיבה לו בחזרה. הוא הזדהה כנאג'י מהצ'ט, והופתעה לשמוע את קולו; מאחר והיתה זו הפעם הראשונה ששמעה את קולו בבירור כשהיא ערנית לחלוטין. הם שוחחו על כל מיני דברים ברומו של עולם ואחרי שעה בערך קולם הלך והתרכך מעט ונעשה חמים ומעורר.
ליבה החסיר פעימה כאשר סיפר לה על הרגשתו כלפיה לאחר ששיתפה אותו ברגשותיה כלפיו, דבר שלא שמעה כבר זמן רב. קולו הרך והמלטף נעם לה עד מאוד, היא לא הסתירה ממנו את הרגשתה וסיפרה לו את שקורה לה באותם רגעים ממש מבלי להחסיר ממנו פרט ואפילו הקטן ביותר.
בשיחתם האחרונה החליטו לצעוד צעד אחד קדימה; דבר שלא נהגה לעשות עד להיכרותה עם נאג'י. הם החליטו להיפגש במקום ניטרלי באמצע הדרך, ובחרו בזיכרון-יעקב בכניסה לבית הקפה "עלמה" שליד בית הארחה "חוות הברון".
חגית ירדה מהרכבת בתחנת זיכרון-יעקב בשעה 17:00 ומהתחנה נסעה במונית עד לפתח בית הקפה. ברגע שירדה מהמונית ראתה בחור גבוה משופם יוצא מרכבו סמוך לבית הקפה; בדיעבד הסתבר לה שהיה זה נאג'י שהגיע ברכב שכור.
היא זיהתה אותו על פי תמונה ששלח לה בדוא"ל יום קודם.
נאג'י לקח חופשה מעבודתו באוניברסיטת חיפה, כמורה לערבית במסגרת מגמת מזרחנות ומדעי המדינה, והיה עליו לשוב לעבודה מיד בתום החופשה. היתה זו תקופת מבחנים והיה עליו להכין את כיתתו לשם כך.
נאג'י וחגית היו נרגשים מאוד, ונבוכים במקצת היתה זו פגישתם הראשונה.
חגית לבשה לכבוד המפגש מכנסיים וירכית בצבע שחור, חולצה אדומה, ועל דש המקטורן הניחה פרח שחור עם נקודות אדומות.
את אוזניה עיטרו זוג עגילים בצבעים שחור ואדום שנראו כיהלומים קטנים.
נאג'י לבש מכנסיי ג'ינס שחורים וחולצה בצבע חום בהיר, ענב עניבה בצבע קרם ומעל לבש מקטורן שחור.
בית הקפה "עלמה" היה מבנה ישן בעל שתי קומות; נפגשו בכניסה לבית הקפה ועלו ישר לקומה העליונה שם היה שקט בהרבה. הזמינו קפה ועוגה ושוחחו כאילו זאת לא היתה פגישתם הראשונה; הקרח נשבר ברגע שמסר לה פרח.
חגית נראתה צעירה מגילה, לפחות עשר שנים פחות, מבנה גופה מלא במקצת ולא גרע מיופייה. לעומתה נאג'י, שהיה בחור גבוה עם כתפיים רחבות ושפם שקישט את שפתו העליונה, נראה מעט בוגר לגילו, כך שהם נראו נפלא יחדיו.
לאחר שנהנו להם בבית הקפה יצאו לסיור רגלי בין האתרים ההיסטוריים במושבה הוותיקה. מאוחר יותר בערב נכנסו לחדרם בבית הארחה לנוח מעט.
דפיקות לב מואצות חשה חגית כשעלו לחדר; מזמן לא היתה בחברתו של גבר והדבר הלחיץ אותה לא מעט. תחושות מוזרות הרגישה ככל שהתקרבו לחדרם. חשה בחלק התחתון בגופה כאילו איבריה האינטימיים היו מוכנים לכל תרחיש שיהיה ביניהם וזה עוד בטרם היה מגע מזערי ביותר, אפילו לא אחיזת ידיים.
נאג'י פתח את דלת החדר ומנגינה נעימה קידמה את פניהם.
חגית נכנסה אחריו לאטה מעכלת את העובר עליה באותם רגעים.
הוא ניגש אליה וליטף את שערה ברוך, לקח את ידה בידו והושיב אותה על קצה המיטה. נשען על ברכיו והחל מפשיט את הירכית והחולצה, משאיר את החזייה.
חגית עצמה עיניה הושיטה את זרועותיה אליו והפשיטה את חולצתו יחד עם העניבה. הוא קירב את שפתיו לשפתיה ונשק לה ברוך נשיקה קטנה, ושחרר אותה מהחזייה.
נשק וינק בתאוותנות כתינוק שרק נולד. לא השאיר נקודה אחת בגופה מבלי שהעביר לטיפה חושנית ונשק נשיקות רכות קטנטנות ומענגות. צמרמורת חלפה בגופה מעת לעת כשהוא משאיר אותה דרוכה למגע שאחרי הרטט הקרב ובא.
הביקור בן יום אחד בזכרון-יעקב נמשך לשבוע ימים רצופים, ימים של התנתקות מכל הסובב אותם. מדי יום נסעו לאזורים נידחים בטבע, ביערות הכרמל.
באחד הטיולים הרגליים שערכו בסביבה מצאו בין שיחים סבוכים ועבותים מעבר צר בין שני סלעים ענקיים שהוביל אל מפל מים מתוקים המוסתר מעיניי המטיילים הרבים השוהים באזור בעונה זו של השנה.
כשראתה חגית את המקום העלתה רעיון שאולי יש מערה מאחורי המפל ועליה לגשת ולבדוק את העניין. היא סיפרה על כך לנאג'י והוא הצטרף אליה בחיפושים.
פשטו את בגדיהם ונשארו ערומים, נכנסו למים הקרירים וכשהגיעו קרוב למפל חיפשו מקום ממנו יוכלו לטפס. כשמצאו, טיפסו וחדרו מבעד למים הזורמים. מערה ובה ציורים מדהימים נראו על דופן הקיר הימני, היבש. אחרי שיצאו מהמערה הם עברו שוב דרך המפל ונכנסו למים הקרירים.
נאג'י תפס את חגית וקרב אותה אליו, מחבק ונושק לה על שפתיה. בכל פעם שקירב אותה אליו התקשה שלא לעמוד בפיתוי. חגית חשה בבליטה שנצמדה אליה ומיהרה וחיבקה אותו בחזרה. לפתע נשק לה נאג'י מחשש שיגיעו לאוזניהם של המטיילים באזור קולות העינוגים שבקעו מגרונה.
השעות חלפו והשמש עמדה לשקוע הם נאלצו לשוב אל בית הארחה ללילה אחרון יחדיו. "לו רק היינו מצוידים לשהייה בחוץ" הרהרה לעצמה.
כשהגיעו לבית הארחה חגית נכנסה ישר למקלחת. היא סיבנה את גופה כשלפתע חשה באיבר המנסה לפלס דרכו מאחוריה... נאג'י חיבק אותה מלטף את חמוקיה, מעביר אצבעותיו ומענג אותה במגע מרפרף. אחז במותניה והרים אותה קלות ואז הוריד אותה כשזכרותו חודר מאחור מענג ומרטיט את כל גופה הצמא לעוד ועוד.
עשר שנים לא נגע בה גבר ועינג אותה כפי שהתענגה בשבוע האחרון בחברתו של נאג'י, דרוזי חביב שאוהב אותה מאוד. בחברתו הרגישה צעירה מאוד וחיונית, דבר שהוציא ממנה את הטוב ביותר.
בבוקר שלמחרת חגית שבה לביתה מאושרת מצד אחד ומצד שני חשה בעצב קל. היא לא תוכל להיפגש עם נאג'י בחודש הקרוב אלא רק אחרי תום עונת המבחנים.
בכל מקרה, ימשיכו להיפגש בצ'ט לפחות שלוש פעמים בשבוע בשעה הקבועה, או ישוחחו בטלפון, או ישאירו הודעות בטלפון הנייד שברשותם.
החודש עבר בעצלתיים, מדי ערב נהגו לשוחח בטלפון עד מאוחר בלילה. רוב הבחינות באוניברסיטה הוגשו ונותרו עוד חמישה בלבד. נאג'י ציפה בקוצר רוח לסוף החודש כדי לשוב ולפגוש בחגית אהובתו שחסרה לו מאוד.
בתחילת החודש שאחרי טלפן נאג'י אחר הצהריים אל חגית, היא בדיוק יצאה מהמקלחת עטופה במגבת גדולה. הוא שמח לשמוע את קולה.
לפתע, נשמעו דפיקות על דלת ביתה של חגית. היא ניגשה אל הדלת ופתחה, בפתח עמד נאג'י וזר פרחים בידו. הכניסה אותו מופתעת לראותו. לקחה את הפרחים והניחה בתוך קנקן עם מים. ניגשה לכיור למלא את הקנקן במים המגבת הגדולה זזה ממקומה וכמעט נפלה על הרצפה, ברגע האחרון הספיקה לסדר אותה למקומה.
נאג'י היה מוקסם ממנה מאוד, המראה שלה עטופה במגבת הדליק את חושיו. הוא ניגש אל חדרה פשט את בגדיו וקרא לה שתבוא. כשנכנסה חגית לחדרה ראתה אותו שוכב במיטתה מכוסה בשמיכה. היא הדפה את המגבת מעליה וקפצה אל מתחת לשמיכה. שם, מתחת לשמיכה שכב נאג'י ערום כביום ייולדו. הוא התקרב אליה וליטף את גופה הערום והלח כשאצבעותיו מטיילות בכל גופה המתפתל למגע ידיו.
נאג'י ידע לענג אותה כפי שמעולם לא התענגה ונהנתה עם גבר לפניו.
השבוע בזכרון-יעקב לא יישכח ממנה לעולם וזאת בגלל אדם נפלא שבילה בחברתה, וגם מפני שהזכיר לה את הימים בהם זכתה להתענג מדי יום בחברת בן זוגה, שהלך לעולמו בטרם עת לפני עשר שנים; אז כאילו מת חלק מגופה והתעורר לחיים חדשים בשבוע האחרון במיוחד.
זכויות יוצרים שמורות לסוסנה דגן ©
