חוֹתֵם בִּנְשִׁיקָה

חוֹתֵם בִּנְשִׁיקָה/ש.כהן

 הַלֵּב פּוֹעֵם מֵהִתְרַגְּשׁוּת,

וְהַיָּדַיִם רוֹעֲדוֹת,

זֵר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי,

וְהַמַּבָּט אוֹמֵר הַכֹּל.

הָעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת מֵאַהֲבָה,

מְפִיצוֹת זִקּוּקִים לְכָל עֵבֶר.

חִבַּקְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לָדַעַת,

וְעַל אֶצְבָּעֵךְ עָנַדְתִּי טַבַּעַת.

לְדַעַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב,

לָחוּשׁ שֶׁאַתָּה נֶאֱהָב,

לָעוּף כְּצִפּוֹר דְּרוֹר,

בְּמֶרְחֲבֵי הָאַהֲבָה.

פִּי נוֹשֵׁק אֶת שִׂפְתוֹתַיִךְ,

חוֹתֵם בִּנְשִׁיקָה

אֶת מָה שֶׁכְּבָר יָדַעְתִּי.

כֻּלִּי שֶׁלָּךְ אֲהוּבָתִי,

וְאַתְּ לָעַד תִּהְיִי אִשְׁתִּי.

22.3.2020