יצירות אחרונות
אהבה יכולה לרפא כנפיים שבורות (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/02/2025 14:59
אֶרֶץ אַהֲבָתִי (10 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -22/02/2025 11:02
מה אברך 22.2 (17 תגובות)
אלה לי /שירים -22/02/2025 07:34
בלחץ המתווכות יזכו לחיבוקים / פעימה 6 (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/02/2025 04:56
כאב רפאים (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -21/02/2025 21:30
סלון ספרותי: 21 (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -21/02/2025 17:54
מחרוזת מילים (15 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/02/2025 17:05
המנצח על התזמורת (10 תגובות)
זיו /שירים -21/02/2025 16:54
כריות כחולות במבצע (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -21/02/2025 16:22
סיפורים
אלמוניתא ל מ ו נ י ת גופתה נמצאה זרוקה בקניון הגיר שבנגב. צווארה שוסע בסכין חדה. היא שכבה שם, כתם אדום על סלעי הגיר הלבנים, הטהורים. הדם זרם מצווארה וצבע אותה כולה באדום. נדמה היה כמו נגעה בה יד נעלמה וצבעה את בגדיה וגופה באדום בוהק. שמלתה הדקה שהיתה צמודה לגופה, הדגישה את חמוקי גופה המלאים. השמלה היתה מופשלת על ירכיה. סנדלי הזהב שנעלה לרגליה, נצבעו אף הן באדום והמשיכו לנצנץ בצבע זהב/אדום בשמש הקופחת של אמצע הקיץ בנגב. שערה הבלונדי נראה כאילו נצבע בידיה האמונות של "שושי" הספרית, צביעת פסים מושלמת. פסים אדומים על בסיס בלונד. פניה נראו שלוות, עיניה הכחולות היו פקוחות והביטו, בחנו את המסתכל בהן. ידיה היו מטופחות ולק אדום כיסה את אצבעותיה מתחת לאדום שזרם עליהן מגרונה. מסביב חגו עופות הטרף מחכים לרגע שהחיילים יפנו את השטח והם יוכלו להתחיל בסעודתם הדשנה המחכה להם שם למטה. כיתת חיילים שיצאה למסע ניווטים גילתה את גופתה. הם צפו בציפורי הטרף החגים בשמים והדבר עורר את תשומת לבם. "כנראה יש פגר כלשהו בסביבה", אמר יואב. רק כשהחליטו לשבת על צוק הסלע הגירי למנוחה קצרה, ראו את הכתם האדום במורד הקניון. הערבה האין סופית טמנה בחובה את הסוד הגדול. השקט הופרע מדי פעם על ידי צווחות עופות הטרף שחגו בשמים. איציק הודיע בקשר ליחידה וביקש עזרה לחילוץ הגופה. בינתיים גל הניחושים בין החברה תפס תאוצה. "היא כנראה עוד אחת מהרוסיות שהבריחו הבדואים. הם מספרים להן סיפורים על עבודה המחכה להן בארץ ואחר כך מאלצים אותן לעבוד כנערות ליווי", הביע איציק את דעתו. כולם הנהנו, הציתו סיגריות ובהו בדמות האדומה שם למטה. המשטרה הגיעה. שניים מהם ירדו לוואדי לבדוק את הגופה ולראות איך אפשר יהיה לחלץ אותה משם. שום ניירות לא נמצאו על ידה. שום תיק לא נראה בסביבה. "אין לך מה לחפש", אמר השוטר עבה הגוף לחברו הגרום "הם לא נושאים כל תעודות ובוודאי מי שרצח אותה לא ישאיר עדויות בשטח". "איך אפשר יהיה בכלל לחלץ את הגופה מפה?" תהה הגרום בעל הגרוגרת הבולטת. "צריך יהיה לקרוא ליחידת החילוץ. מחכה להם עבודה לא פשוטה", ענה עבה הגוף כשהוא מנסה לדבר בקשר. לא היתה קליטה במקום. מכשיר הקשר היה מיושן. הוציא את הסלולארי שלו וחייג. "יש פה גופה של בחורה כנראה ממוצא רוסי שגרונה שוסף בסכין. יש להזעיק יחידת חילוץ. תהיה בעיה להעלות את הגופה. אנחנו נמתין פה מאחר ועופות הטרף יתחילו בעבודתם אם נזוז ממנה". הם טיפסו בחזרה לקבוצת החיילים שחיכתה למעלה. "מה מצאתם?" הקיפו אותם בשאלות. "בחורה ששיסעו את גרונה. שום תעודות. זה לא מקרה ראשון באזור. איך שלא יהיה תודה לכם שהבחנתם בה. צוות חילוץ יגיע לחלץ את הגופה", הסביר הגרום. "ומה יקרה אתה? מי יקבור אותה?" שאל אחד החיילים חובש כיפה. "אנחנו נצלם כל מה שאפשר על מנת שיישאר תיעוד. אין סיכוי לזיהוי. מחזיקים אותה בקירור במשך שבועיים ואחר כך קוברים אותה", הסביר לו עב הגוף. "איפה קוברים אותה?" המשיך הדתי בשאלותיו. "אתה בטח יודע שלא נותנים לקבור אותה בקבר ישראל. לך לא צריך לספר. מקרים אלו נקברים בקיבוץ "עלומים" שהקציב חלקה מיוחדת לאלו שיהדותם לא הוכחה. על המצבה יהיה תאריך הפטירה המשוער והמילה: אלמונית תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |