אהבה אסורה

בדמיוני עלה מסע אל אהבה אסורה

אי שם על קו המשווה.

כשהגעת זה התפתח שונה

והאדמה נעשתה לפתע חרוכה.

האם היה זה דמיוני הפרוע?

כי על כל פנים מה"משימה" שבתי כנוע .

הכנתי קפה שלפתי מתוקים מחפיסה

וללא נשימה התפניתי לשבת.

מהדורת השבת ריצדה ב"קופסה"

ולאחריה התמסרתי במודע למדורת השבט

ששטפה את מוחי ברדודים.

התמסרתי כי בעקבות אותו מסע של נדנודים

תש בי הכוח להילחם ,

לא חפצתי יותר להתלהם, לשכנע, לשנע תובנות , 

להשיג הבנות, לזעוק אמונות מהגג.

כי מה אני? אידיוט?

ידעתי שלא יעזור דבר, כי אני מתויג

גם אם החשבתי עצמי לפטריוט .

ככה זה , זה ככה , זה מכבר .

הכנסתי מלח לפתח המדיח

והצהרתי שאני מחכה למלך המשיח

אבל האדמה כבר מזמן נחרכה

ולכן לא נותר לי אלא 

לשוב ולדמיין אהבה אסורה 

ויודעת מה?

למה לא? מה קרה?