יצירות אחרונות
כל שנה - מוקדש למרים והפירוש שנתנה למושג אחות (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -15/06/2026 17:36
משחר ילדותי (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -15/06/2026 07:58
עִם שַׁחַר🌹🌻🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -15/06/2026 07:26
עֲגוּרַת גַּעְגּוּעִים (9 תגובות)
אביה /שירים -15/06/2026 06:47
שמחת ציפורים בחצרי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -15/06/2026 05:35
רבי זוכמן - פרק רביעי ואחרון (9 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -14/06/2026 22:58
שירים
יְלָדִים גְּדוֹלִים (שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד).6 + 7.. יְלָדִים
גְּדוֹלִים (שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד).6. * אֲנַחְנוּ
בְּקַיִץ אֶלֶף
תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים
וּשְׁתַּיִם * לִירוּשָׁלַיִם
נוֹסַעַת אֲבִיגַיִל מֵרְחַבְעָם לִבְדֹּק
אִם בְּ"יָד וָשֵׁם" תִּמָּצֵא אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה בִּדְבַר
קִיּוּם אֲמִתִּי לְאוֹתָהּ אִמָּא אַחֶרֶת שֶׁבְּסִיּוּטָיו
עָלֶיהָ גִּדְעוֹן תַּלְמִי כֹּה נֶחְרָד. אֶתְמוֹל
דֶּרֶךְ טֶלֶפוֹן רָפִי לֹא הִשִּׂיג מְאוּם: רַק חֲרָדוֹת
חֲדָשׁוֹת הִתְעוֹרְרוּ בַּקִּבּוּץ... זֶה
הַזְּמַן לְהֵעָזֵר בַּמְּקוֹרוֹת
שֶׁיֵּשׁ בַּחוּץ. בְּנוֹסָף,
בִּירוּשָׁלַיִם אֲבִיגַיִל מַכִּירָה מִישֶׁהִי
שֶׁסִּפּוּרָהּ מְהַדְהֵד מְאוֹד עַכְשָׁיו- וְאִם
הַסִּפּוּר נָכוֹן, אָמְנָם
גִּידֵי לֹא רָצַח- אֲבָל
מֵאִשָּׁה כַּזֹּאת כְּדַאי לִשְׁמֹר נַפְשְׁךָ. אֶת גִּידִי הִשְאִירָה הַבֹּקֶר בְּיָדַיִם
נֶאֱמָנוֹת: עוֹד לֹא חֶבְרַת הַיְּלָדִים. לְכָךְ רָצוּי
לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר גִּידִי יַגִּיב בְּשֵׁנָה
בְּלִי חֲרָדוֹת. וּבֵינְתַיִם, אֵצֶל שֶׂרְקָה יִמְצָא
שַׁלְוָה וּמָזוֹר. בַּאֲשֶׁר לַאֲבִיגַיִל וּבַאֲשֶׁר
לְמוֹצָאָהּ: יְלִידַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעָבְרָה אֶל רְחַבְעָם
אַחֲרֵי תֹּם לִמּוּדֶיהָ בְּחוּג מַדְּעֵי הַחֶבְרָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בַּמִּבְנֶה
בְּטֶרָה סַנְטָה, שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁעָבְרָה לַמִּבְנֶה בְּגִבְעַת רָם. כְּבָר
מֵאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר רוֹן עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם וּמַתְחִיל:
שֻׁלְחָנוֹת
כִּסְּאוֹת כֵּלִים- אֶל
כָּל אֵלֶּה הוּא רָגִיל- אַךְ
הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁן: גִּדְעוֹן
תַּלְמִי. הוּא מַכִּיר הוּא
שָׁמַע - רוֹן
מֻטְרָד כִּי
פִסְפֵס אֶת אֲבִיגַיִל בְּצֵאתָהּ. - כֵּן,
יֵשׁ טֶנֶנְבַּאוּם, יֵשׁ טֶיטֶלְבּוֹיִם שֶׁלְּתַּלְמִי
עֻבְרְתוּ ... וְיֵשׁ
... מִיטֶלְמַן, יֵשׁ מִיטֶלְבּוֹיִם ... - אֲחָיוֹת,
וּתְאוֹמוֹת [הוּא
מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ] שֶׁאַחַת
מֵהֶן אֵינֶנָּה, שֶׁאַחַת
כָּאן נִרְצְחָה- - לֹא,
לֹא נִרְצְחָה: אֵינֶנָּה, לֹא יָדוּעַ
מָה קָרָה, הוּא
מַסְבִּיר לַאֲבִיגַיִל, וּמַמְשִׁיךְ: וְזֶה
לֹא מִקְרֶה יָחִיד- - אֲחָיוֹת
וּתְאוֹמוֹת, מִתְעַקֶּשֶׁת
אֲבִיגַיִל: לְאַחַת
מֵהֶן יֵשׁ יֶלֶד הַטּוֹעֵן
שֶׁ- שֶׁאִמּוֹ
הִיא
לֹא אִמּוֹ ... (אֲרֻכּוֹת,
הָרְשִׁימוֹת ...) אֲנַחְנוּ
בְּקַיִץ אֶלֶף
תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים
וּשְׁתַּיִם * * * יְלָדִים
גְּדוֹלִים (שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד).7. * אֲנַחְנוּ
בְּקַיִץ אֶלֶף
תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים
וּשְׁתַּיִם * כְּשֶׁרוֹן
רוֹאֶה אֶת רָפִי בְּחֲדַר הַמַּזְכִּירוּת מְטַלְפֵּן
וּמְגַמְגֵּם לוֹ: יֵשׁ לִי מֵידָע. זֶה חָשׁוּב. בּוֹא
מָהֵר. אִם אֲבִיגַיִל עֲדַיִן בְּ-יָד וָשֵׁם- - אֲנִי
בָּא. חַכֶּה. מַגִּיעַ- רוֹן
לְרָפִי מְסַפֵּר: - בִּכְפַר
אָתָא יֵשׁ אִשָׁה- וְשֶׁאֱלֹהִים יִסְלַח לִי: יֵשׁ
אִשָּׁה, הִיא אֲיֻמָה, יֵשׁ לָהּ אָחוֹת תְּאוֹמָה- אוֹ
הָיְתָה לָהּ. בְּכָל אֹפֶן: הִיא-
עוֹבֶדֶת בְּחֵיפָה- וְהִיא
גַּם בְּתֵל-אָבִיב- הָיָה
לָהּ יֶלֶד, זָכוּר לִי- עַד
שֶׁבָּאָה אֲחוֹתָהּ- - וּמָתַי
כָּל זֶה קָרָה? - לִפְנֵי
שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. הַיֶּלֶד קָרְאוּ לוֹ גִּידִי- -
...בִּכְפַר אתא. - כֵּן,
בָּטוּחַ. שָׁם גָּדַלְתִּי- טֶלֶפוֹן
לְ-יָד וָשֵׁם: הַמַּזְכִּיר
עִם אֲבִיגַיִל, שָׁלֹּא
זָזָה בְּלִי כְּתוֹבוֹת. אִם כִּי יֵשׁ לָהּ רַעְיוֹן- - זֶה
לָךְ, אוֹמֵר הַמַּזְכִּיר, רָפִי, אָמַר לִי אֶת שְׁמוֹ- [מִתְאָרֶכֶת
הַשִּׂיחָה, עוֹד שְׁפוֹפֶרֶת לַמַּזְכִּיר, וּנְיָרוֹת
יֵשׁ לְמַכְבִּיר: חִלּוּפֵי
כְּתוֹבוֹת, שֵׁמוֹת, יְדִיעוֹת,
תַּאֲרִיכִים, ...] וַאֲבִיגַיִל
שׁוֹאֶלֶת לִקְרַאת סִיּוּם הַשִּׂיחָה: - וּמָה
שְׁלוֹם גִּידִי? - בְּסֵדֶר!
שֶׂרְקָה אִתּוֹ. הוּא רָגוּעַ. עוֹד
מְעַט שֶׂרְקָה תָּבִיא אֶת
בָּנֶיהָ, שֶׁיַכִּיר ... אֲבִיגַיִל
וְהַמַּזְכִּיר עִנְיְנֵיהֶם מְסַכְּמִים: - אֲנַחְנוּ
לוֹקְחִים כְּפַר אָתָא וְחֵיפָה
וְהַקְּרָיוֹת. - אֲנַחְנוּ
אֶת תֵּל אָבִיב. - הַיּוֹם
הִתְקַדַּמְנוּ קְצָת. - כָּך
אֲנִי תִּקְוָה. תּוֹדָה עַל
הָעֶזְרָה, וּסְלִיחָה: הָיִיתִי
מָמָשׁ בּוֹטָה- - יֵשׁ
יֶלֶד. סִפּוּר לֹא-קַל... וַאֲבִיגַיִל
בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתָהּ שֶׁבִּרְחַבְעָם- וְאַחַר
הִרְהוּר קָצָר: אֲנִי כְּבָר קְרוֹבָה לַבַּיִת, אֲבַקֵּר
אֵצֶל הוֹרַי. וּמִשָׁם
מָהֵר הַבַּיְתָה: גִּידִי תַּלְמִי עוֹד מֻטְרָד, בְּוַדַּאי
... ... לְשַׁעֲרֵי
רְחַבְעָם אִשָּׁה
פֶּתַע מַגִּיעָה: הִיא
מְחַפֶּשֶׂת אֶת בְּנָהּ ... אֲנַחְנוּ
בְּקַיִץ אֶלֶף
תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים
וּשְׁתַּיִם המשך יבוא * רבקה
ירון --- תגובות
אילה בכור
/
שנה פוריה-כמו הכותבת נהדר
/
17/07/2020 16:22
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:16
יקיר (יקי) דסא©
/
התמונה מתחילה להתבהר ולמרות זאת המתח בשיאו.. מדהים רבקה יקרה.
/
17/07/2020 17:29
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:17
צבי רז
/
תודה רבקה. פעם הארץ היתה קטנה, איכפתית וטובה יותר. האם זו מציאות או אשליה?
/
17/07/2020 21:22
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:18
שמואל כהן
/
מי זאת האשה?
/
18/07/2020 06:52
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:19
גלי צבי-ויס
/
יד ושם
/
18/07/2020 08:51
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:22
גלי צבי-ויס
/
זה ניכר לחלוטין בכתוב. ולכן מרתק כל כך. מציאות!
/
19/07/2020 13:24
לילי,,,א
/
הסיפור קיבל תפנית אחרת -גם הקיבוץ בחרדות חדשות ,,משפט/אמירה הטומנת בתוכה הכל !! ,, יפה ממשיך לסקרן :))
/
18/07/2020 11:34
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 16:23
עליזה ארמן זאבי
/
רבקה יקרה לי !סיפור מו�
/
18/07/2020 16:51
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 19:42
נורית ליברמן
/
בְּ"יָד וָשֵׁם" תִּמָּצֵא אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה
/
18/07/2020 17:18
רבקה ירון
/
***
/
18/07/2020 19:48
אורנה
/
אכן הפסקת במתח...ואנו נמתין שבוע טוב
/
18/07/2020 21:09
רבקה ירון
/
***
/
19/07/2020 13:40
יום טוב צבי
/
אינטרמצו
/
19/07/2020 13:44
התחברותתגובתך נשמרה |