בּוֹאוּ נְשַׁלֵּב יָדַיִם

בּוֹאוּ נְשַׁלֵּב יָדַיִם/ש.כהן

בּוֹאוּ נְשַׁלֵּב יָדַיִם,

בּוֹאוּ נַעֲצֹם עֵינַיִם,

וְנִשָּׂא תְּפִלָּה

לָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אָנָּא שְׁמֹר נָא  לָנוּ,

עַל  הָרַךְ שֶׁרַק נוֹלַד,

וְעַכְשָׁו  הוּא ,

בַּמָּעוֹן נִמְצָא.

אָנָּא תֵּן לָהּ לַגַּנֶּנֶת,

אֶת הָאַהֲבָה,

וְהַחֶמְלָה,

אֶת הַסַּבְלָנוּת,

וְהַחֶדְוָה.

שֶׁתְּטַפֵּל בַּעֲדִינוּת,

שֶׁתְּחַבֵּק וּתְלַטֵּף,

עוֹלָל שֶׁרַק נוֹלַד.

וּכְשֶׁאֶת הוֹרָיו יִרְאֶה,

חִיּוּךְ גָּדוֹל

עַל פָּנָיו יִהְיֶה.

אָז יֹאמְרוּ  הַהוֹרִים,

אֵיזֶה מַזָּל,

אֵיזֶה אֹשֶׁר...

אָז בּוֹאוּ וְנִשָּׂא תְּפִלָּה,

לָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם,

אָנָּא שְׁמֹר נָא לָנוּ