צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר

צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר/ש.כֹּהֵן

אִם הַיָּמִים קוֹדְרִים,

וַעֲנָנִים אֶת

הַשָּׁמַיִם מְכַסִּים,

צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר

בַּסּוֹף תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

שֶׁתַּדְלִיק כָּאן אֶת הָאוֹר.

אִם גַּם הַלֵּילוֹת

כָּאן אֲפֵלִים,

וְאֶת הַשָּׁמַיִם

בְּשָׁחֹר צוֹבְעִים,

צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר,

שֶׁבַּסּוֹף יוֹפִיעוּ

הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים,

וְהֵם אֶת הַדְּרָכִים

יָאִירוּ בְּאוֹרוֹת זוֹרְחִים.

אִם הַתְּחוּשָׁה "לֹא מַשֶּׁהוּ"

וְהַהַרְגָּשָׁה "עַל הַפָּנִים",

צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר

שֶׁהַלֵּב לֹא יַפְסִיק לִפְעֹם,

וְהוּא יֵדַע לִמְצֹא

אֶת הַשְּׁבִילִים,

שְׁאֶל הָאֹשֶׁר מוֹבִילִים.

וְיֵשׁ אִם נַפְשְׁךָ

תְּבַקֵּשׁ אֶת הָאַהֲבָה,

שֶׁחָלְפָה לָהּ וְאֵינֶנָּה,

צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר

שֶׁהָאַהֲבָה בְּכָל מָקוֹם נִמְצֵאת,

וּלְתַעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ

הִיא קוֹרֵאת.

אִם לָהּ תַּבִּיטוּ בָּעֵינַיִם,

תִּמְצְאוּ שָׁם בְּוַדַּאי

בְּלִי אֲבָל וּבְלִי אוּלַי

אֶת הַתִּקְוָה לְאַהֲבָה,

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא תַּמָּה.

תָּמִיד צָרִיךְ לִזְכֹּר,

שֶׁאַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ

מוֹפִיעַ לוֹ הָאוֹר.

17.8.3020