חמש מאות

היום הצטרפתי למועדון החמש מאות.

אני יודע ,גלי,

שמבחינתך זה לגמרי "לגאלי"

שאנחנו פוסעים הלוך ושוב

כבר ת"ק פרסאות

שבעברית זה בקירוב

חמש מאות פסיעות.

כל פסיעה היא שיר

כל צעד הוא לי אוויר

לנשימה, כל דריכה

היא יצירה ברמה כזו או אחרת

ולי, לפחות, ההנאה חשובה

יותר מהשאיפה לצמרת.

החגיגות בעיצומן

ואולי הגיע זמן

לעניינים שברומו של עולם,

על מה כדאי לדון כאן?

על תובנות? על כוונות? על הבנות?

על סוגיות של בנים ובנות?

אפשר על החיים -בצבעים

או בשחור לבן,

אפשר לדבר על מגוון,

אפשר לגוון בסל

של פיקניק בשרונה,

ניתן לשוב ולחפור על ביבי וגנץ

או על פרויקטור הקורונה,

אבל חבל, זה יום חגיגי,

אני מעדיף אותו נטול הגיגים

אני בעד פירגון וכיבודים,

אני בעניין של ברכות.

לפיכך אני רואה לנכון

וממש מתאווה לשאת תודות:

אז בראש ובראשונה לך, גלי היקרה,

על מפעל מילים מעורר השראה

ולשותפיי לעשייה, עמיתים נפלאים,

תודה גם לכם ומתחייב בשמכם

שלא נחדל מלחבר עוד שיר ועוד יצירה

מעשית כולנו תמיד עמלים

על הדבר הבא,

לכולכם תודה רבה

מי ייתן שנתראה עוד

המון שנים

כאן ב"דרך המילים".