תולה ווילונות

לעוף על כנפי הדמיון

להגיע למחוזות רחוקים

שם אהבתך מסתתרת

ואתה רואה בזה ניצחון

גם אם המציאות כואבת..

חיבוק חם ממני יקיר היקר , כהמציאות

מתנפצת אז ניתן לדמיון לנצח.

סופ"ש נעים

שמוליק

אפילו הבריחה אל עולמות של תשוקה, אינה מביאה עמה רוגע לנפש הנסערת. תעתוע בלבד ותו לא. 

בזה בחרת כסוג של מפלט, אך אין זה עוזר כהוא זה לכאבי הלב והגוף 

לפחות אתה נותן השראה ...

אוהבת הרבה 

עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לְסַמֵּן

עוֹד תַּעְתּוּעַ

שֶׁל נִצְחוֹן

הַדִּמְיוֹן  

עַל פְּנֵי

הַמְּצִיאוּת. 

למעשה כולנו,באופן זה או אחר, "מגשימים" קצת מחשקינו באמצעות הדמיון כשוילון החסדים אינו סוגר לגמרי את המעבר ביניהם....

איך אתה  מסוגל לתאר את זה...רק אתה יודע.... ההשראה קודמת למילים?

כשיש לי את שתי המילים הראשונות אני יודע שההשראה שוכנת בי.. 

אבל לא מחייב שהן תהיינה שתי המילים שיהיו בתחילת השיר. 

תמיד מנצחים בסופו 

אבל יודע טוב שיש 

אותם לעיתים  

רגעי חסד. 

שבת טובה, חמימה ובריאה יקר

יקי יקיר לי !

התעתועים מתעתעים

ברגש,

זוחלים ומהתלים,

כשאתה מתחכך במגעים

מזדמנים...

ואני אומרת בכאב,

טוב שיש גם מחשבות אודותם...

ואז המציאות מכה בפנים ו...

מצמרר בכאבו זה הכתוב.

מחבקת לשבת מוארת ויפה חבר יקר

ממני תמיד תמיד

עליזה.

.

אני קוראת אֶת שירךָ פעם ועוד פעם ועוד פעם 

.

ואני קוראת אֶת נצחון שירתךָ על מחלתךָ. 

.

.

שיר יפהפה, כואב ומנחם-מתנחם. 

.

מהשירים שרק אַתָּה יודע ומסוגל לכתוב. 

.

לא יודעת אִם הדמיון עולה על המציאוּת, אבל אני יודעת 

.

שכתיבתךָ היא מציאוּת. 

.

.

תודה רבה-רבה על שירךָ!, יקי יקר, יקר. 

.

בורכתָּ

.

ואתה מברךְ ומעשיר אותנוּ בשיריךָ. 

.

שבת שלום ושלווה, 

.

שלךָ, אוהבת ומעריצה, 

.

רבקה

---