כתרים

זה מה שלמדת בחיים, וכמה חשובה היא הצניעות והענווה. שיר נפלא ואותנטי 

שיעור למדת בחיים, להצטנע לשמור על הוויתך הרכה והתמימה. יפה שירך ונוגע דווקא בשל העדות העצמית. 

עצב קליל על שירך 

היפהפה 

חיבוק?

כן!!!

חזק, קולע, מרגש - הנסיונות שלך להכתיר את עצמך ביהירות עלו בתוהו בגלל צניעותך, אתה אסיר תודה על כך וחש נוסטלגיה לאנשים הצנועים שהיו במדינה. תודה רבה לך אודי היקר, בהחלט: אין על הצניעות. חג שמח.

.

"... / כִּי הָיִיתָ עִמִּי לְמַנֵּף צְנִיעוּתִי הַנִּדְרֶכֶת / מִיּוֹם לְיוֹם / .. ."

.

קורטוב של מסתורין להעלאת הליריוּת. 

.

המבוכה וקבלת הדברים מדברוֹת אלַי מאוד, מאוד. 

.

והגעגוע - דיבור פנימי רגיש וצנוע ונוגע וכואב. מדבר אלַי 

.

עוד יותר. 

.

אהבתי מאוד, מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה, אודי יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

משהו בשירתך מאפיל מעצבונו  על יופי מילים כתובות.

במיוחד כשהלילה מעריב,

הנשמה כמו מחסירה פעימה

ואז מסתער הגעגוע בכול עוזו

מכלה... 

נפלא בעיניי הכתוב

ולא אוסיף, פן אגרע...

שבת נעימה אודי יקר. 

רק משוררים בשיח  - נוגעים

יהירות וגאווה אכן מתעתעים,

ולכשלון בסופו של דבר מובילים.

צניעות ודרך ארץ

היא אותך לימדה ,

ודרכך כעת רצופה בגעגועים

למה שהיה ולמה שיהיה,

עם זיכרונות לאנשים שאהבת ואינם עוד

והערב יורד..

מקסים אודי השיר , לומדים משהו בחיים.

אם יהיה לך זמן תקרא גם את סוף הסיפור שפירסמתי ביום שלשי.

חג שמח

שמוליק