אֶת אֲשֶׁר צָלַחְתִּי

עולם הרגש מתעלה  

עוטף ומנביט בך 

שירה מופלאה 

שבת טובה יקר

בה, בכתיבה עצמה אתה נוגע ברכות, פוסע בשביל הוויתה כשהמוזה נוחתת על כתפך. יפהפה. 

היצירה ולידתה תחת כנפי המוזה הנפלאה 

בַּלַּיְלָה, עֵת דוּמִיָּה מִשְׂתָּרַעַת

נוֹגַעַת הַמוּזָה בְּפִלְאֵי הָרֶגֶשׁ,

בְּתַמְצִית, הֲוָויָיתִי

מִנַּבִּיטָה נִיצָנֵי שִׁירָה...

את המוזה פוגש אתה

עם רדת ליל,

ושירתך עולה מתוך הנשמה

כי זאת תמצית הוויתך..

מקסים שמאי היקר השיר על המוזה הגורמת  לך השראה לכתוב את שירת חייך.

שבת שלום

שמוליק 

שבת שלום

והיא פולשת לתוכך באהבה

מורגשת זו הנגיעה

.

הָרֶגֶשׁ - אחד התחומים הידועים לָנוּ אינטואיטיבית בלבד. 

.

וממנו המעיין לשירתךָ. 

.

מדַבר אלַי מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה!, שמאי יקר מאוד. 

.

בידידוּת רבה, 

.

רבקה

---

חזק, מרגש, קולע - אתה מתאר את ההתרוממות של נשמתך כאשר המוזה נוגעת בפלאי רגשותיך בלילה, יש לך הארה רוחנית. תודה רבה לך שמאי היקר, שבוע טוב ומבורך.

הארה רוחנית 

****************

רק אני מיטיבה לדעת את השעות

הקטנות של הלילה,

בהן פושה המוזה בבשרך

רוכן על המחשב

והיד קולחת, מקלידה

את שהלב והרגש חווים.

והמילים, מוארות, זורמות,

והנשמה נפערת

ברכות מקודשת,

ודרור למילים,

גם השמיים מחייכים.

איש יקר  !

מבורכת שירתך לי.

ערב נעים ושבוע מואר

שלך תמיד

לואיז.