פלישתים עליך…- חלק א׳

פלישתים עליך...-חלק א'

תחילת שנות ה-80, בתקופה שכל המדינה רוחשת אווירה צבאית, 

ימים של טרום מלחמת "שלום-הגליל". לילך חיילת, פקידת לשכה.

הבסיס הצבאי שבו שירתה במרחק לא רב ממקום מגוריה, 

המושב, עם שתי כניסות מעוטרות בפרדסים, ללא תאורה 

ולכל אורכן החשיכה כבדה מיד ברדת החמה.

כל יום לילך חזרה מהבסיס בשעה קבועה 16:30

על מנת להספיק לאוטובוס הנכנס למושב בשעות מסויימות, 

כשהאחרון בשעה 17:00.

באותה התקופה הנסיעה באוטובוס היתה בתשלום 

גם לחיילים, 

תשלום סימלי שגם אותו לילך רצתה לחסוך לעצמה, 

בכל זאת זו הייתה כל משכורתה ,משכורת זעומה והיחידה, 

לכן הרבתה לנסוע בטרמפים, כמובן 

הקפידה מאד בכללים-שיהיו רכבים צבאיים 

או הנהגים לבושי מדים...

באחד מימי חודש יולי, יום נעים 

ונאה יחסית לימי השרב מלאי הלחות והזיעה, 

נאלצה לילך להתעכב במשרד הלשכה ,עוד חצי שעה, 

הווי אומר-פספסה את האוטובוס האחרון הנכנס למושב, 

ולהיכנס לתוך חשכת הפרדסים…

ובצאתה מהמשרד , רכב אזרחי והנהג לבוש בבגדי ב', 

נראה מילואימניק-חשבה בליבה-היה מגולח למשעי 

ורעמת ראשו הזקוקה לקיצוץ לא הסתירו הדרגות 

סגן-אלוף - מכובד..

בירכה המזל הטוב שנפל בחלקה.

אך מעט רחקו מהבסיס , בלי אומר ושיח שהיה הנוהַג  

בכל טרמפ, 

לא התנהל בטרמפ מכובד זה, הנהג המנוכר, 

וגדול המימדים הניח את ידו הימנית, 

שהיתה חופשית,משום מה, 

 מתיבת ההילוכים הידנית 

והיתה על משענת הכסא של לילך 

שכל תשומת ליבה היה לשקט המוזר 

ולתיפוף אצבעותיו השמנמנות

שגלש מדי פעם על כתפה, 

על המשענת, על עורפה, על המשענת, 

עד שאצבע אחת סוררת גלשה 

על צווארה המבושם בקרם גוף הכי מבוקש בשיקמית-

'אורנה 19". לילך הפרה השתיקה - "סליחה?...

חושב להניח כך את היד כל הדרך?!"- 

והדרך לא קצרה, שלחה מבט בוחן בפניו הקפואים 

 -"כן !" - השיב ללא חיוך, 

ובאותה הבעה שאינה מגלה רחשי-לבו 

..."תוריד...תוריד אותי בבקשה 

בתחנת האוטובוס הקרובה !"

המבט השואל ששלח אליה גרם לה להתכווץ 

ולהמשיך לגמגם- 

"הממ...נכון, חשבתי להמשיך ... לעיר הסמוכה, 

אבל, שיניתי דעתי" 

לחשה בקושי כי ידו עדיין היתה באותו התיפוף המרגיז, 

רופסת בכאילו על המשענת 

אך בלילך רק האיצה  את פעימות ליבה ברקותיה, 

שהיה ברור לה מהן כוונותיו…

סוף סוף הגיעו לתחנת אוטובוס מוזנחת 

שלח חיוך, שנראה יותר כעווית בזווית פיו, 

ובידו הימנית, המתופפת, 

ביקש ליטוף אחרון …

ולעבר שדיה השופעים ,הבתוליים 

והמוצנעים בקפידה הניאותה לחיילת מסודרת. 

שלחה ידיה במהירות לחגורת הבטיחות המסורבלת, 

וזו סירבה להשתחרר ממקומה, 

בעודה מגופפת בנשימותיו הכבדות 

ובהבל פיו אל פיטמתה, השליכה עצמה 

מחוץ למכונית...

לילי א… 

ההמשך עוד יבוא …