סיפורים

פיל לבן פרק 7 ואחרון

 

ימים של סערות חושים 24/7

מגלה שנחמד לקבל מידע מהסאיארה,

אם חיפשתי משהו כשאני לבד בחדר שמעתי איפה זה נמצא בלחישות רבות ורכות מדברות בתוך ראשי בעברית במבטא אפריקאי.

אם לא ידעתי איך לנהוג אמרו לי בדיוק מה הנוהל ואיך מקובל כאן,

 

יום הטיסה התקרב...

 

בוקר ,

נגן הקורה אימבריימה סאקו מגיע לחצר, לבוש מלכותי בגרנד בובו (ג'לביה גברית) לבנה עם רקמה יפיפייה ועם הכלי מדהים, היפה ביותר שיכולתי לתאר שקיים,  

הקורה KORA זהו נבל אפריקאי עשוי קלאבאש ענק ומתוחים עליו 22 מיתרים.

הוא התיישב אצלי במרפסת והחל לשיר ולנגן בכלי המופלא שצלילי המיתר שלו הרעידו אותי ,

יותר נרעדתי כאשר החל לשיר על סבולה המאסטר,

לא הבנתי הכל,

הסאיארה דיווחה שהוא שר בשפת המנדינגו.

אבל היו מילים שזרמו אלי כמו נחל מלוות בפריטה עדינה ונשגבת.

כמו טרובדור ששר את ההיסטוריה לאלה שאין להם ספר .

זה היה תיעוד יותר מאשר שיר,

ככה הם נגני הגריו שהיו חיים בחצרות מלכי אפריקה הגדולים ושרו פרקי היסטוריה,

וככה הוא שר על המאסטר שאף פעם לא היה לו מישהו שאוהב אותו באמת.

הוא נלחם שנים רבות באנשי לילה שרצו ברעתו ונרדף על ידיהם בגלל נגינתו הרגישה והמביאה אור ,

זה כבר ידוע שאני היא זו שנשלחה מכוח עליון להביא אותו לארץ הקודש הנכספת.

זה כתוב מראש,

אנחנו עומדים להיות יחד -שני אמנים יוצרים , מנהיגים ומורים לאנשים שצמאים לידע שיש לנו.

רק ביחד הכוח יוכל לעבוד. כמו בזמן מאמאיה שבעצם היתה נאדין בבגרותה. והיתה אחותו ומורתו, 

נביא את התרבות האפריקאית למרכז הבמה. .. כך שר על מעקה המרפסת במרכז החצר,

 

החלו להיכנס רקדני להקת פטלה והסתבר שאיבריימה סאקו המתין להם לעבוד על קטע של ריקוד.

זה היה מרגש , הייתי עדה לעבודה כוריאוגרפית של הבלט האפריקאי. ראיתי קטע נבנה מהתחלה ועד ביצועו הסופי והמרהיב בערב המופע.

 

כל אותו זמן המאסטר סבולה לא יצא מפתח דלתו מה שהיה מוזר,  

נוכחותו הייתה בחצר כל הזמן ושמעתי שהולכים ובאים ממנו. אבל הוא לא נראה.

בארוחת צהרים התיישבתי כאילו רגיל ליד הרקדניות,

גם הן אכלו מתוך קערה ענקית אחת ,

לא אמרתי כלום חיכיתי שאולי הסאיארה תעשה את שלה ולא אצטרך...

הן התווכחו : תגידי לה את, לא את, אולי בכלל לא, כן כן, הוא ביקש לומר לה...

לבסוף פנו אלי ואמרו לי שהמאסטר חולה במלריה וישמח שאבוא לראות אותו.

רציתי מייד לקום והן הושיבו אותי חזרה לגמור לאכול ורק אחר כך.

 

האנגלי בילה עם ילדיו הבוגרים בים ובשווקים, צילם ללא סוף , הכל .

 

אני כבר ליד הדלת הפתוחה כמעה.

החדר חשוך,

הוא שוכב על המיטה.

אנו מדברים לראשונה,

הוא אמר שהוא צריך לעשות זריקה מיידית שתוציא אותו מזה.

אמרתי לסולימן להזמין מונית ונסענו לאיזה קליניקה כפרית שם הייתה אחות גוליברית שתקעה לו זריקה בתחת ואז חזרנו ,

 

תלמידיו הכינו לו מצע לנוח במרכז החצר, על מחצלת עם כד מיים לידו. התיישבתי על המחצלת והוא נשכב ושם ראשו בחייקי.

פעם ראשונה שנגענו בכלל אחד בשני.

 

הגיע האנגלי וילדיו מהים , וראה שאנחנו יושבים ככה במרכז החצר,

 

פאטו התפוצצה מצחוק מתרגש, ואמרה,

-נו,  לא יכול להיות שהוא יהיה עיוור , זה כבר מראה מוחשי של זוג...

 

לעת ערב נסענו למופע של להקת פטלה באחד המלונות.

הצטרפתי למתופפים וסבולה במקום במונית שהזמין האנגלי,

הם הדליקו מדורה קטנה לחמם את התופים לקראת המופע, התיישבתי על אחד התופים והתחלתי לנגן ולשיר את אום כולתום.

משהו שנהגתי לשיר בטיוב בלונדון,

שררה שתיקה חריפה,

 

האנגלי וילדיו הגיעו גם הם וקלטו את סוף השיר ואת זה שהתיישבתי בין המתופפים לצד סבולה והוא הרשה לי לגעת לו בדרד לוקס (הרסטות בשיער) ,

 

לא הסתכלתי על האנגלי. נמנעתי בכל כוחי, היו לי גם נקיפות מצפון שאולי אני מאכזבת אותו. אבל הכל היה כבר גלוי וידוע. לא הייתה שום שאלה לענות עליה.

 

זכיתי לראות מופע תיפוף וריקוד אפריקאי , חשתי שהכל עלי ועל מה שקורה סביבי, 

וגם נגן הקורה איבריימה סאקו היה שם עם הקטע החדש שלו.

 

לאחר המופע חזרנו לחצר.

באותו לילה העברתי את כל הדברים שלי לחדר של סבולה, ישבנו בפנים ואכלנו דג,

צחקנו הקשבנו למוסיקה, גילינו אמנים ששנינו אוהבים ,

 

בבוקר היתה כבר הטיסה חזרה ללונדון,

 

הזמנתי מונית לחוד גם כי לא חשתי שאוכל להיצמד לאנגלי יותר וגם רכשתי תופים רבים,

סבולה ובאפודי נגן הבאס נסעו איתי לשדה.

לפני שנפרדנו רציתי לצלם אותו פעם אחת,

 

הייתה שמש בוהקת ולא מאפשרת ניראות,

לפתע חג מעלי עוף עם כנפיים ענקיות. כמו אנפה אפורה ועשתה לי צל בכנפיה, כך תפסתי את סבולה כאשר אפשר לראות את בצילום את הצל של אותה ציפור ענקית מתמזג עם הצל שלו.

 

באפודי והנהג השתנקו לאחר קריאת הפתעה שפרצה מהם.

 

יש לי את התמונה עד היום. אם כי לא בשלוף....

 

עד שעלה שידי להביא את סבולה לישראל טסתי לשם עוד מספר פעמים  ובכולן חוויתי את הסאיארה ,אך זה התפוגג במשך הזמן והיום זה רק זיכרון.

 

התגרשתי מהאנגלי, שהיה בישראל וברחובות העולם כהרגלו עוד מאות פעמים וחבר לחברות שלי כדי להיות בכל זאת באיזה קרבה אך לעולם לא שהיתי איתו לבד .

 

נישאתי לסבולה בחתונה שבטית באפריקה,

 

מאז אנחנו יחד מנהלים את הלהקה שלנו ואת סטודיו בית בנגורה בכרכור . 20 שנה של מחול אפריקאי בישראל,

נחגוג בקרוב עוד בכורה של יצירה בשם "תוף לאינסוף".

 

למי מתחשק להאזין לאיבריימה סאקו על הקורה ? מנגנים גם יאמוסא וסבולה, מאריאמה קונדה 2007 

 

הסרט שצילם "האנגלי" רגי פארמר באותו ביקור 

 

 

הנה אתר בנגורה למי שרוצה להציץ 

 

תודה לכל מי שעקב אחרי הסיפור , התרגשתי לכתוב ואין ספק שקיבלתי עידוד של אנשים נאורים שמבינים בכתיבה וזה מעולה , תודה לגלי על האתר הנפלא שמתחשק לכתוב רק כדי להעלות בו :)*** 

 

 

C רחל פיש בנגורה 

תגובות

גלי צבי-ויס / וחיו… / 05/07/2021 17:34
רחל בנגורה / תודה גלי יקרה. / 05/07/2021 21:05
רחל בנגורה / צבי יקר תודה שעקבת ונהנית / 05/07/2021 21:07
שמואל כהן / סוף טוב הכל טוב / 05/07/2021 18:26
רחל בנגורה / תודה שמולקי יקר / 05/07/2021 21:08
יום טוב צבי / הסאיארה / 06/07/2021 05:31
רחל בנגורה / תודה יום טוב ידידי :) / 06/07/2021 07:53
לילי . א… / איזו חוויה נהדרת לקרוא אותך רחלוש !! ( קצת חבל לי שנגמר :)) 💜 / 06/07/2021 10:25
רחל בנגורה / תודה על המילים החמות ❤❤❤ / 06/07/2021 12:30
אודי גלבמן / מסע חיים מופלא ומרתק ש / 06/07/2021 18:02
רחל בנגורה / אודי יקר / 07/07/2021 06:56
רחל בנגורה / שום דבר לא נחתם / 08/07/2021 09:14
רחל בנגורה / תודה יקי / 08/07/2021 09:15
רחל בנגורה / תודה גליה / 09/07/2021 10:00
שמאי ארמן / הסיפא / 09/07/2021 22:44
רחל בנגורה / שמאי אהוב. איזה כיף שקראת ונהנית / 10/07/2021 11:04
אורנה / וואו / 10/07/2021 07:36
רחל בנגורה / ארנה תודה לך יקרה שלי ❤❤ / 10/07/2021 11:06