עֵטִים אָהַבְתִּי [לך נורית חרטתי בעת האחרת]

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם

אָמַר קֹהֶלֶת

גַּם לָעֵט וְגַם לַמִּקְלֶדֶת

כְּשֶׁשִּׁיר אַהֲבָה  מִלִּבְּךָ נוֹבֵעַ

אַתָּה  כּוֹתֵב אוֹתוֹ בְּעֵט נוֹבֵעַ

וּכְשֶׁאַתָּה מְמַהֵר 

וְרוֹצֶה לָלֶכֶת

אַתָּה  שׁוֹלֵחַ ווֹטְסָפּ

אוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּקְלֶדֶת...

מקסים גדי היקר שיר געגועים לעטים שאתה כל כך אוהב ושירים איתם כבר לא כותב אלא במקלדת.

שבת שלום

שמוליק

.

זוכרת אותם .  

כאילו מדובר בעט מן העבר, מלפני מאות שנים ... 

תודה רבה-רבה-רבה, גדי יקר. 

רבקה

---

יש לה בהחלט יתרונות, לכן היא ברוכה גם ארורה. בעיני, לא תחליף את מגע העט בראש ובראשונה. 

של העט הנהדר, שגם אני קשור אליה עדיין 

ועדיין יש בי אהבת העט 

אך נכון שהרבה דברים בחיינו 

הוחלפו במקלדת

השתנו הזמנים - לטוב ולרע. תודה רבה לך גדי היקר.

כך נזרק העט אל מעמקי המגירה

אבל אצלי -

עדיין יש לו מקום של כבוד על השולחן

והוא משמש אותי בנאמנות כל הזמן

עדיין שואבת אל תוכו דיו כחול

וכותבת בו שיר או רשימת קניות.

ומה שאני מוחקת, נשאר חרוט על הדף

שלא כמו במקלדת - נעלם ודי.

עט נובע "שפר" שחור עם פס זהב ונקדה לבנה

מונח על השולחן.

תודה גדי על השיר.

איזה יופי של הקדשה

מליבת העט הנכונה

לא טכניקת המקלדת