סיפורים

בטיול השנתי לאילת יוסי ואבי חלקו את אותו חדר באכסניה שם שהו כאשר הגיעו אליה אחר הצהריים עייפים ורצוצים מהמסע הרגלי שעשו בהרי אילת, ושניהם נשכבו על המיטות. החום באיזור אילת התיש אותם.

אבי לא יכול היה לשכוח את המראה של דינה שמעדה כשהם היו על הצוק, וברגע האחרון יוסי תפס אותה, ומנע אסון כבד.

"יוסי, אתה אחלה גבר" אמר אבי שידע בתוך תוכו שדינה מעדה בגלל חוסר זהירות שלו. אמנם הוא לא עשה זאת בכוונה, הוא היה קרוב מידי לדינה, ודחיפה קטנה שלו כמעט גרמה לנפילתה של דינה מהצוק.

"מזל שיש לי אותך" אמר אבי.

לפתע נשמעה נקישה על דלת החדר.

"מי זה ?" שאל יוסי

"אני, דינה , תפתחו בבקשה את הדלת?"

יוסי פתח את הדלת, ודינה חיבקה אותו בחוזקה.

"תודה יוסי, הצלת את חיי, בחיים לא אשכח לך את זה"

אבי הביט בדינה בראש מורכן.

"אני מצטער דינה, זה לא היה בכוונה".

"כן, אני יודעת" אמרה בשקט.

דינה, נערה ממוצעת קומה, נעימת מראה, שקטה בדרך כלל.

"אם תצטרכי משהו תפני אלינו" אמר יוסי לדינה כשעזבה את החדר.

"בוא נתקלח אבי, עוד מעט ארוחת ערב" אמר יוסי כשנכנס למקלחת. זרם המים הקר העיר את יוסי שחש שהעייפות עזבה אותו והתעופפה לה מחלונות החדר המשקיף על מפרץ אילת.

יוסי טיפל בכל סידורי ההלוויה שאליה הגיעו רבים מחבריו של אבי בנוסף לבני משפחתו, וקרובי משפחה. נירה צעדה באיטיות אחרי הנושאים את גופתו של אבי. לצידה של נירה צעד יוסי בראש מורכן. בתום ההלוויה פנתה נירה ליוסי וביקשה ממנו להגיע לשבעה.

"בודאי שאגיע , גם אם צריך להגיע כל יום".

"תודה יוסי" אמרה נירה שחייכה אליו קלות, תוך שהיא מנגבת את עיניה הדומעות.

יוסי פנה לצאת מבית העלמין כשלפתע שמע קול נשי מאחוריו.

"אתה זוכר אותי?" יוסי הסתובב וראה צעירה כבת שלושים ממוצעת קומה בשער שטני קצר ונאה מאד.

"דינה"! יוסי פלט קריאת הפתעה.

"מאז התיכון לא שמעתי ממך" הוסיף.

"נכון, לאחר התיכון עזבתי לארצות הברית כי התחתנתי עם צעיר אמריקאי, חיינו שם כמה שנים אך לא הסתדרנו. לפני שלוש שנים התגרשנו, וחזרתי לארץ לפני חצי שנה" אמרה דינה.

"מה את עושה היום?" שאל יוסי

"שכרתי דירה קטנה בתל-אביב, ואני עובדת במשרד ליחסי ציבור" ענתה.

"נולדו לכם ילדים?"

"לא, לא הצלחתי להיכנס להיריון, וזו היתה אחת הסיבות שהתגרשנו"

"בא לך לבוא ולשתות איתי כוס קפה?"

"בשמחה"

אז בואי ניפגש ב-קפה קפה בתוך הסנטר" אמר יוסי.

שניהם נסעו לחניון של דיזינגוף סנטר והחנו את המכוניות שלהם. יחד הם עלו והתיישבו בשולחן צדדי .

"פעמיים הפוך ושני קרואסונים עם חמאה בבקשה" פנה יוסי למלצר .

"כבר יגיע" ענה המלצר.

דינה הביטה ביוסי והמראות של המסע אז בכיתה יב' שכמעט מעדה שבו ועלו בדמיונה.

"מסכן אבי, כמה חבל שכך פתאום הוא מת . מה קרה לו?" שאלה