יצירות אחרונות
פשוט לאהוב ולהתרגש… (4 תגובות)
לילי א… /שירים -01/06/2023 11:46
מטיל בך אהבה (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -01/06/2023 11:02
לא יהיה לי מהלהגיד (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/06/2023 10:26
בית חם מרופד מקרטון (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -01/06/2023 10:09
השקת ספרה של שושנה כהן (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -01/06/2023 10:08
בורא עולם (3) (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/06/2023 08:36
תאהב כמוני/ אורנה© (9 תגובות)
אורנה /שירים -01/06/2023 06:49
אֵשֶׁת מָנוֹחַ (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -01/06/2023 04:06
מִי יָדַע הַדֶּרֶךְ (6 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -01/06/2023 02:43
ציירתי לך מפה (5 תגובות)
תו רוֹן /שירים -31/05/2023 23:08
סיפורים
סבא דניאלאליה אספה לכיור את כלי ארוחת הבוקר ובזמן שהילדים ציירו ברכות לסבא דניאל התקשרה לנעמה: "אמא," נימת קולה הייתה רגועה ועניינית," אנחנו קופצים לבקר את דניאל, רוצה להצטרף?" נעמה שנפרדה לא מזמן משמיכת פוך מפנקת נתפסה לא מוכנה:" לדניאל? עכשיו? דיברת אתו?" "כן, כן ולא. לא דיברתי אתו. עוד מעט אתקשר להודיע לו שאנחנו מגיעים." "סיפרת לילדים?" "כן" "איך קיבלו?" "מצוין, דניאל זה דניאל, הרי גם ככה לפעמים היו קוראים לו סבא. דוד זה קרוב צעיר. איש זקן זה סבא." נעמה התקנאה על הקלות בה ילדים מקבלים את המציאות. תלוי, כמובן, איך מנגישים להם אותה. בהכירה היטב את אליה לא היה ספק לנעמה שזו הספיקה כבר להתייעץ עם אנשי מקצוע, לשקול היטב המצב החדש ולנהוג בצורה הנכונה ביותר. ובכל זאת נעמה לא הייתה רגועה. היא חייבת למצוא כוחות להתמודד עם השאלה: "דנדוש, ואת, איך את מתמודדת?" רק זאת הצליחה לשחרר לאוויר העולם. כל הלילה חשבה איך תבקש סליחה מהדניאלים. באיזה זכות מנעה מהם מידע כה חשוב! כמה אגואיסטית או פחדנית הייתה. ובכלל לא ידעה איך ממשיכים. השאלה הדהדה באוויר הקר ונותרה ללא מענה. "ביי אימא, נדבר אחר כך," הקול המורתי-סמכותי של אליה הכאיב לנעמה כאגרוף במפתח הלב. השיחה נותקה ונעמה הרגישה איך הקור חודר לעצמותיה. התעטפה בשמיכת הפליז הרכה והמנחמת והתכרבלה על הכורסה. כל הלילה חשבה על אליה – דנדוש – דניאל, מתהפכת מצד לצד, משחזרת את רגעי הכמעט גילוי הסוד. למה לא סיפרה לה קודם? למה לא סיפרה להם לפני שנים? ממה פחדה כל כך? מיליון תירוצים עלו בראשה להצדיק את מה שלא ניתן כבר לתקן. נעמה עצמה את עיניה הדומעות מעייפות ושוב ראתה בעיני רוחה את בועז. הוא עמד עייף ועצוב כמו ביום שאמר לה: "את לא אוהבת אותי." רק שעכשיו גם הוסיף: "כל חייך אהבת אחר, וברגע האמת הוא ברח לך."
כל הזכויות שמורות לגיטה אסנין © תגובות![]()
שמואל כהן
/
אהבה אסורה מתעתעת.
/
16/11/2021 05:10
![]()
גלי צבי-ויס
/
הכמעט גילוי סוד
/
16/11/2021 06:38
![]()
רחל בנגורה
/
דרמה משפחתי שכזו :)*
/
16/11/2021 08:48
![]()
רחלי ג.
/
לכל אחד מהדמויות יש רגעים של הפנמה שונה ורגשות שונים הסיפור מעניין ומותיר בנו גם רגשות מעורבים
/
16/11/2021 17:51
![]()
איריסיקה
/
נפלא המשך מסקרן
/
19/11/2021 15:48
התחברותתגובתך נשמרה |