שיר השבוע - אני

גם השיר הוא את.... אמיתי ובעל מסר של אהבה ונתינה.

המון המון תודה,

תודה אודי ידידי.

חכמים תהו

הכיצד אני

חשבו, טענו

איך אני, עצמי

חכמים תהו

היתכן

דנו, התוכחו

אמרו לא

אמרו כן

חכמי תהו

זו דרכם של חכמים

התבלבלו

גם אני

בין המבולבלים

ודה רבה ך נורית . חג שמח

אני לא זקוקה לחכמים מבולבלים,

שיגידו לי מה הוא האני שלי.

אני מספיק מבולבלת בעצמי.

את הווה ועתיד ללא שורשים. אך עדיין העבר והכאב שבו דומיננטים כל כך גם בהווה. עדות עצמית מרגשת על ההוויה השלמה שלך, הניגודים בין הכאב הגדול לבין החיוך הנוגע בכל והאהבה אשר יש בך. 

אכן גלי יקרה שלי, את רואה נכון  

אני מנסה להתרחק מהעבר,

אבל מה לעשות, הוא השאיר לי את הכאב להווה

והכאב הזה הוא הווה בכל מהותו

ואני יודעת שהוא גם העתיד.

אבל כן, יש לי תמיד בכיס חיוך אחד קטן

וגם חופן גדול של אהבה.

שבת שלום.

אַתְּ תָּמִיד אַתְּ

וְיֵשׁ בָּךְ הַכֹּל

עָבָר וְעָתִיד

וְהוֹוֶה מְרַחֵף

הַכְּאֵב וְהַצְּחוֹק

וָלֵב שֶׁאוֹהֵב

עִם דְּמָעוֹת עֲצוּרוֹת

שֶׁיּוֹדְעוֹת

כִּי אַתְּ תָּמִיד אֶת.

שיר עוצמתי כתבת נורית היקרה, את יודעת בדיוק מי את בכל מצב ובכל רגע בחייך , רגעי עבר , הווה ועתיד.

שבת שלום וחג סוכות שמח

שמוליק

אכן זה כך,

אמנם אני דילגתי על העבר

אמרתי שאני רק הווה ועתיד

אבל - אי אפשר לבטל את העבר

הוא נתן לי את הכאב שתמיד אתי

הוא לא מניח לי, הוא תמיד אתי

אבל -

יש לי בכיס גם חופן של צחוק ואהבה, 

שתמיד זמינים לי.

שבת שלום 

המון המון תודה לילי יקרה.

אכן, זו אני...

וכל זאת זו את 

הוויתך 

בקו תפר של שמחה ודמעה 

החיים 

שבת טובה לך

אכן, זו אני

ובימים אלו של יום כיפור

וסוכות שבסופם הכאב הכה בי כל כך חזק

אני מסוגרת בתוך הכאב

אבל תמיד מכניסה יד לכיס

ומגלה שם חופן של אהבה וקוביית צחוק מתגלגל.

מיוחדת

תודה צבי, אכן אי אפשר להמלט מהעבר

הוא תמיד שולח ידיים אל ההווה...

קשה להמלט מהכאב שישנו

אבל תמיד צריך להחניס יד לכיס ולגלות שם 

חופן של אהבה וגם צחוק...

בכל מקום שאת נמצאת, גם כאשר זה מוסתר, זו את ו רק את. יש בך אובדן ולמרות הכל יש בך המון אהבה וחיוך. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה.

אכן, נכון תיארת את מצבי.

וכן, זו אני.

.

... / וְגַלֵּי יָם הַחוֹזְרִים מִן הַחוֹף וּמַכִּים בְּלִבִּי. / ... 

כֵּן, זאת אַתְּ, נוריתי יקירתי. 

אהבתי אֶת הזהוּת שהנהגתְּ עַל כל חלקי ה-אֲנִי, אֶת הקַבָּלָה 

השלמה שלהם. אֶת העל-זמניוּת. 

(מדהים ומרַגש, אַתְּ יודעת.) 

תודה רבה-רבה-רבה, נוריתי יקירתי. 

חיבוק, נשיקה והמון-המון אהבה בדרכם אלייךְ. 

רבקה שלךְ

---

כן, זו אני

את יודעת, את מכירה.

אז

אני מכניסה את היד לכיס

ומוצאת בו חיבוק ששיך לך

וגם נשיקה

אז

אני עוטפת אותם באהבה גדולה

ושולחת אליך...

רציתי לשלוח בדואר, אבל הדואר בימינו לא ממש עובד,

אז שולחת לך עם מעוף ציפורים נודדות.

וגם חיוך אחד גדול.

נורית יקרה

*************

יש בך מן הכל,

אבדנים, כאב, גם דמעות עצורות.

בליבך אוקיינוס של אהבה

ומלאנים חיוכים שמתפשטים

בקשת של צבעים מתערבלים

רבבות קווי אור נוגעים

וגלי ים  הולכים בהמונים

שבים מהחוף

מכים בעוז בליבך.

ואת נורית נשארת תמיד את

וזה נפלא

ואל תשתני לעולם  ...

חיבוקי לשבוע מואר

וחג סוכות שמח לך ולבאי ביתך

ממני עליזה.

וואו, תודה על הסיכום היפה של האני שלי

ותודה ענקית על הבקשה שלא אשתנה...

חג סוכות שמח.