עדות אילמת

אכזבה - הרוח מבטיח שיהיה לך בית אבל הגשם כסה צעדיך. תודה רבה לך אורנה היקרה, המשך יום קסום וחמים.

כמו סבב מופלא של נתינת זירמי אהבה בגוף ענבלי משתוקק אליו כל כך 

כמה השראה ודמיון יש בשיר הזה!

אֶהְיֶה לְךָ בַּיִת

אֵלָיו תּוּכַל לַחֲזֹר

הַגֶּשֶׁם כִּסָּה צְעָדֶיךָ..

כְּמוֹ הָיִיתְ בַּת הָאֱלוֹהִים

שֶׁמְּצַחֶקֶת לָהּ

בְּיוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם,

וְהוּא יָדַע בְּתוֹךְ לִבּוֹ

כִּי  בִּשְׁבִילוֹ אַתְּ בַּיִת.

מקסים אורנה יקרה השיר המהווה עדות אילמת לאהבה השוררת ביניכם.

יום נפלא מלא באהבה

שמוליק

אורנה אהובה

אני לוקחת  את שירך לצד הרוחני.

יש בו רוח ובך אהובה יש שאר רוח.

את מכנה את עצמך כבת אלוהים

מבקשת ממנו לדעת אודות עצמך יותר

ואת מבטיחה שהוא יהיה ביתך-משענך

 ובו תאמיני

והגשם שכיסי צעדיו הוא גשם ברכה

ותהי הברכה שורה במעונך לעולם

ואם פירשתי נכון-דייני

אוהבת אותך המון

ערב נעים

מרים

ואז את בעצם מודעת לזה שאת בת אלוהים,

נפש וגוף שיודעים לחוש ולהתענג.

ואת קוראת לו לשוב כי את בֵּיתו,

אבל... כמה עצוב... 

הַגֶּשֶׁם כִּסָּה צְעָדֶיךָ

חזק אורנה יקרה! 

.

מזמן-מזמן לא קראתי שיר כל כך ענוֹג וכל כך ארוטי וכל כך 

נוגה. 

וכל כך טוב .*

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה האהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

*על אף הטעוּת הקריטית: או עִנְבַּל (בסמיכוּת, יחיד),

או עִנְבְּלֵי (בסמיכוּת, רבים). 

עִנְבָּלִי: צוּרָה של עִנְבָּל. (בד"כ שייך לפוֹנֶטִיקָה. )

רק טוב! 

רבקה

---

שמעתי את צלצולי הענבלים 

וחייכתי

שיר ארוטי רך וענוג

לא צריך במילים

בת אלוהים שותקת

ורק צחוק עינוגה נשמע

והוא נפלא.

הוא בא אליך וצעדיו

כמו צעדי מלאך - לא נראים

כי הגשם כיסה אותם.

זו הרוח המחזירה אותך לימים אחרים בהם גופך סופק, צחוק פרץ מתוכך פנימה. היה זה בית מוגן עבורך, אליו תרצי לחזור שוב. 

הרוח נשבה אילמת,

האחד, היכה

בענבלי

תשוקתך

והיית מסופקת

עד בוא הגשם 

כיסה צעדים.

יש בה בשירך מן הכול

עצב, ארוטיקה

וכתיבה ייחודית

המותירה

טעם טוב

של עוד ...

חיבוק יקרה ליום מבשר

ממני עליזה.

לאהבתך המון צבעים וכל יום את מטפטפת משהו עם פאן שונה, אוהבת את זה ואותך