חזרה ליצירות
שירים

עץ זקן

איציק כהן | (19/11/2006 23:00) | 130 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בלב מדבר שומם, במקום שלא קיים,
עומד לו עץ זקן וכבר כמעט, כמעט נרדם
הכל הוא כבר יודע, הכל הוא כבר שמע
עכשיו הוא רק צודק, אבל פעם הוא טעה
הוא אירח בצילו אורחים רבים מספור
ואת כולם הוא כבר שכח, אפילו את השור
והוא עומד שם כבר שנים - העץ
ואף פעם לא חשב הוא להתחיל להתרוצץ
אצלו יש שקט, אצלו יש חום
ותמיד, תמיד יש מספיק אויר לנשום
מעולם הוא לא רצה לזוז מהמקום,
כי סביבו יש מלחמות ואצלו תמיד שלום
עד שיום בהיר אחד, הגיעה עוד אורחת
וכשעמדה היא בצילו, שמע אותה צורחת
והוא, שעד היום מהרעש ברח,
הביט בעיניה וכמוה - פרח
ולרעש שהביאה, מיד התרגל
ולשקט (שאיננו), הוא עדיין מסתגל
והיה לו טוב פעם, אבל עכשיו הרבה יותר
ומעולם הוא לא הרגיש שצריך הוא לוותר
את האורחת הרועשת משאיר הוא בצילו
והוא כל כך רוצה שתשאר שם בגללו
צעירה, יפה, זורחת, פורחת
וכל כך רועשת היא - האורחת...
בלב מדבר שכון, במקום שלא נמצא,
עומד לו עץ קשיש במקום ללא מוצא
הוא עומד שם, מאושר מתמיד,
אבל לא ממש בטוח מה עליו להגיד
הוא יודע, האורחת - אורחת
וזמנה קצוב והיא עוד מעט בורחת
כי צריכה היא לבקר בעוד עולמות.
רוצה לטייל בעוד מקומות
היא שלו עכשיו, הוא כבר כמעט בטוח,
אבל שלא כמוהו, לא רוצה לנוח
הוא עומד שם כבר שנים - העץ
והיא - מעדיפה להתרוצץ...
הזמן עובר והיא אוטוטו עוזבת
והוא אינו יודע מתי - ואם חוזרת
בינתיים נהנה הוא מהזמן שעוד נותר,
אבל יודע מבפנים שהוא עוד מעט נגמר
וכשנגמר הזמן והיא עוזבת - האורחת,
הוא רק מקווה שאותו היא לא שוכחת...
                                           כל הזכויות שמורות©

תגובות

חזרה ליצירות