צילום עצמי 10 - שירה

חסד המילים בשירתך

הדימוי לקן , נהדר

דִּמּוּיִים נִפְלָאִים

עַל יוֹנָה וְגוֹזְלִים

וְעַל קֵן

אַךְ אַתָּה מְקוֹנֵן

עַל גּוֹרָל

גּוֹזְלֵי  שִׁירָתְךָ..

עוד צילום מדהים צילמת יקי היקר במכחול מילותיך, וכל פיקסל ופיקסל בצילום בלב נוגע.

חג אורים שמח

שמוליק

.

אוחחח- יקי. יקי. 

הבית הראשון, התמונה שעולה ממנו, הכאב המכיל תקווה,

משאלה. ואולי התקווה מכילה אֶת הכאב. 

הבית השני הוא אמירת המשאלה החבויה בבית הראשון עִם 

מלוא עוצמת הכאב. 

לא רוצה לפרוט אֶת שירךָ מעבר לכך - זה יהיה עוול גם לקריאה 

שלי, הפנימית.

(שיר מעולה, ברור, נכון? שירה.) 

תודה רבה-רבה-רבה על החוויה, יקי, חבר יקר, משורר אהוב. 

שלךָ, אתךָ, כל עוד, 

רבקה

---

דיוקן עצמי שונה אולי מעט מן האחרים אך בהחלט מעיד על הוויתך. על הקשר ההדוק בין שירתך, לרגש שבתוכך. הדמעה, הכאב, קן המילים שאתה יוצר בכשרון אדיר. מרגש השיר הזה. 

מהות נפשך 

עיתים אני חושבת שהשירים 

זה באמת סוג של לידה 

יום מבורך יקר

ואתה כיונה דואה - 
עורם זרדים
וציפורי החסד - 
על גוזליהן - 
ואתה כל שמבקש
להזיל זרדי דמעה

ומקונן 

עַל גּוֹרָל גּוֹזְלֵי שירתך - נפלא

חג שמח

איש יקרלימאומאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

איזה שיר

איזה דימויים

כאב ועצב בעירבובביה בשירך הענק.

חג אורים שמח-למרות הכל ושפע בריאות

ממני מרים

יקי יקיר לי 

**********

"להזיל זרעי דמעה "

משפט מנצח !!!!!

איז שיר אדיר צרבת.

איזו הקבלה נפלאה ערכת.

תמציתי

כואב

מרגש.

שולחת חיבוק חם לערב נעים יבר.

חג אורים דמח לך ולבאי ביתך

בהמון

אהבה

עליזה.

אתה שולח אותה כמו אותה יונה שנשלחה לראות הכלו המים...

הזרדים שהיא אספה לבנות את קִנָּה

הם כמו זרדי דמעותיך

איתם אתה בונה את קן שירתך.