אופטימי משהו או שמא כלל לא

אתה מביט על ההיסטוריה ומגלה שאכן ההיסטוריה חוזרת. יש מוטיבים החוזרים על עצמם ביניהם פילוג בדרך זו או אחרת. הלוואי והשנאה תמוג לה, אך גם אם לא-אתה יודע כי נסתדר. 

הָיוּ יָמִים אוֹתָם נִרְצֶה לִשְׁכֹּחַ

יָמִים שֶׁל מְהוּמוֹת וְהַפְגָּנוֹת

וְשֶׁל מִבְצָעִים וּמִלְחָמוֹת

שֶׁל הִתְפָּרְעוּת וּמְהוּמוֹת

לַמְרוֹת אוֹתָם יָמִים

אֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר אוֹפְּטִימִיִּים

תודה גדי על השיר עם הרבה תובנות על מה שהיה כאן ועל מה שעוד יהיה כאן. בהחלט צריכים להישאר אופטימים.

שבוע טוב

שמוליק

.

הייתה לי הזכוּת להכיר אֶת סעדיה מרציאנו ועוד כמה מהם, 

מהפנתרים השחורים, 

והזכוּת לראות אֶת פרצופי החברה באוניברסיטה העברית 

כשכמה פנתרים התקבלו - ונכנסו ללמוד משפטים. 

גם עבדתי עִם רפי מרציאנו (אחיו הצעיר של סעדיה). 

אבל אצלנו בארץ מהפכה כזאת לא יכולה להיות רחבה,

של כל צבעי הקשת. 

וחבל. 

ולדבריךָ הפעם: 

בין בלבול שמנסה להיראות נחמד לְסָפק שמנסה להיות 

קטן. כך התקבלו אצלי. 

תודה רבה-רבה, גדי. 

רבקה

---

רבותי, ההסטוריה חוזרת.

יהיה סוף, או לא,

נסתדר, שמא לא ,

אומרים שיהיה טוב ......

תודה לשירתך גד.

שבוע מבורך של אור

ועד היום הפילוג 

רק אומר כי פעם לפילוג היה יותר אידאליים 

נלחמו בשל אמונתם הציונית 

היום הפילוג שייך לאגו 

ומלחמת אחים לטיפשים

ואין לנו ארץ אחרת

יופ...  

אבל אם לא ,ילדינו כבר לא יחיו פה