ציפורן

<לב>

כמה תחושות יש לאדם בציפורן אצבעו? מעט למדי. כך לגבי התחושות הפנימיות לא אחת. כשהן מתכהות גם מתקהות כמבקשות לא להפגע עוד. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> הציפורן כאן היא הפֶּרַח: עֲלֵי כּוֹתֶרֶת צְפוּפִים... <לב> 

<לב> <חיוך> <לב>

<לב>

לפעמים התחושות מתכהים

ואיתן גבולות הגיזרה 

של הגוף ושל הנשמה

גם בקצה הציפורן 

גם בקצה היש.

תודה רבקה יקרה על השיר המעניין אך מאד קשה לפרשנות בשבילי. אני מקווה שההתייחסות שלי לשיר היא בכיוון.

יום טוב

שמוליק

.

שמואל, ידיד יקר, 

הגדרתי אֶת ה-צִפֹּרֶן בתור פֶּרַח מיד בהמשך: עֲלֵי כּוֹתֶרֶת צְפוּפִים

(וכו'). 

אני משערת שמה שבלבל לא רק אותךָ הוא שבתחילת המשפט 

ציינתי אֶת כף היד. 

אני מודה לךָ באמת-באמת על הרצון לדעת מָה כתבתי. 

זאת מחמאה גדולה בשבילי, כי כאן לֹא מדובר ב-"לְמָה 

התכוון המשורר?" אלא ב-"מה לֹא ברור לִי?" 

שוב: תודה ענקית לךָ!

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

רבקה יקרה

*************

חישת קצה ציפורן,

כניחוח עלי כותרת.

נוגעת, לא נוגעת,

גבולות מטשטשים,

מתכהים

עקבות

תאים מתים.

(קראתי מלאן פעמים שירתך המיחדת,

טרם הגעתי לסופו ... )

מיוחד הצרוב ... !!!!

חיבוק להמשך יום נעים

חברה אהובה

שלך

עליזה.

.

עליזה האהובה, 

הציפורן כאן היא הפֶּרַח ושמו צִפֹּרֶן. 

הגדרתי/תיארתי אותו בתור פרח מיד אחרי המילה: 

"עֲלֵי כּוֹתֶרֶת צְפוּפִים ... "

נדמה לי שמה שבלבל אותך - ולא רק אותך - הוא שבתחילת 

המשפט ציינתי אֶת כַּף הַיָּד. 

אני מודה לך המון-המון-המון על המאמץ שהשקעת. 

באמת-באמת. 

לא בטוחה שמה שכתבתי ראוי להערכה ולהשקעה גדולה

כל כך... 

חיבוק בחזרה לךְ, עם מלאן אהבה ממני אלייך. 

שלךְ, 

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

שירתך ראוייה לכל השבחים

לא השקעתי מאמץ עילאי,

הכל בכייף והנאה,

לא תמיד קולעים למטרה 

העיקר הכוונה.

אגב ... בעבר הייתי 

משתמשת עם תבלין הציפורן ...

מאד מאד דומיננטי.

שולחת חיבוק לערב חמים יקירה

ורק טוב בחייך

שלך

עליזה.

.

תבלין דומינני גם בניחוח שלו. 

וואו. <חיוך> 

גם לך חיבוק חמים (בזכוּת הרדיאטורים, בירושלים 

הקפואה), עליזה אובה, 

ורק טוב וטוב יותר לךְ. 

<לב>

רבקה

---

אז יש ציפורן ויש ציפורן

ישנן הציפורניים, כאלו שיש שכוססים אותן

ויש שבונים אותן וצובעים בצבעי לק בגוונים שונים ומשונים.

ויש ציפורנים שגם הן בשלל צבעים

אבל הן פורחות והן ריחניות ואותן מביא הבעל לאשתו

לכבוד שבת.

זה מה שאבא שלי היה מביא לאמא שלי כל יום שישי

או צפורנים או גלדיולות ארוכות ארוכות.

אבל הוא אהב את הצפורן בגלל הצבעים היפים

ולפעמים גם היו כתמי צבע בעלי הכותרת הצפופים והמקומטיים.

תודה רבקתי על זיכרון שעוררת בי, זיכרון רחוק...

<לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> ... + <חיבוק> + <שלוש נשיקות> + <לב> <לב> <לב> <לב> ...

וערב רב של רגשות  

בכף היד 

תודה אהובה

<לב> <לב> <לב>