למי שייך ...

העולם שייך לצעירים

<לב> <לב> <לב>

הפלסטיק והרזון עד שידפון 

שכבר מפחיד לחשוב מה עוד יעשו 

אבל כן החיים עכשיו שלהם 

ואנו נותרים עם השאריות 

תודה אהובה וערב חמים

<לב> <לב> <לב>

כדי להיראות צעירים יש את הבוטוקס יש מתיחות פנים תוך כדי הפרת חוקי הפיזיקה וההגיון 

ואנו שותקים, ואפילו קהלת מתהפך בקברו...

כל כך מדויק רבקה יקרה. יפה 

<לב> יקי, אהוב, <לב> תודה רבה-רבה לךָ! <לב>

רבקה אהובה

*************

נגעת בנקודה רגישה,

העולם שייך אומנם לצעירים 

אבל כיום עם כל הקרמים, האיבזורים ,

השיטות, הטכנולוגיות החדישות,

גם לנשים בגילנו 

יש את האפשרות להראות 

יותר זוהרות.

כדרך הטבע העור מזדקן 

כבר לא ניראים אי אי אי

והשומנים המיותרים ...

שאותם קשה להוריד

( לא במקרה שלי  אני מאד רזה )

אבל הכי חשוב, 

זה לחיות עם כל תופעות הזיקנה

על כל המשתמע, בשלום.

תודה חברה שלי יקרה על האזכור ... 

אוהבת בכל ליבי

ומברכת לשבוע

קסום.

שלך

באהבה

עליזה.

<לב> גם אני רזה מאוד, <לב> עליזה אהובה. תודה רבה! >לב>

הָעוֹלָם שַׁיָּךְ לַצְּעִירוֹת

וְלַצְּעִירִים,

וּבְעֵינַיִם כָּלוֹת

אֲנַחְנוּ בָּהֶם מַבִּיטִים

אֵיךְ אֶת הָעוֹלָם

הֵם מְרִימִים

וְהֶבֶל הֲבָלִים

זֶה רַק תֵּרוּצִים.

העולם כיום שייך לצעירים כך לפחות הם חושבים וכבוד לזקנים זה לא בקטע שלהם.

לנו המבוגרים אין הרבה מה לעשות כי לעולם לא נצליח לשנות את חוקי הפיזיקה. נותר רק לתהות מה היה אומר על זה קהלת.

תודה רבקה יקרה על השיר שמעלה נקודה כואבת זו.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

גם הוא יודע כי העולם שייך לצעירים וחוכמת החיים שאפיינה את זקני השבט-כבר אין לה מקום. כמה עצוב. 

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

כשאני בוחרת 

חושב הרבה הכתוב הזה 

<לב> <לב> <לב>

לצעירים .   דור אחר

<לב> <לב> <לב>

כן רבקתי היקרה, זו דרכו של עולם

תמיד היו הצעירים שהסתכלו על העולם והחליטו שהוא שלהם,

רק שפעם זה היה תהליך איטי ועדיין היו זקוקים קצת לבעלי העור הרופס

אבל היום -

היום הם השולטים, הם מתקדמים עם הטכנולוגיה בצעדי ענק

ואנחנו לא מצליחים להשיג אותם,

ומה שאנחנו יודעים - ממש, אבל ממש לא מעניין אותם.

סיפור;

אתמול תוך כדי צעידה נמרצת, חלפתי על פני איש צעיר

שניסה להפעיל קורקינט וקצת נתקע, והוא עמד וקילל בקול זועף.

כשחלפתי על פניו לא יכולתי להתאפק וחייכתי.

הוא ראה ובקול זועף אמר: תצחקי תצחקי...

כעבור כמה דקות, הוא חלף על פני רכוב על גבי הקורקיטנ

האיט קצת חייך, הצדיע לי ובקול קצת מטריס אמר:

את הולכת מהר, אבל בכל זאת אני משיג אותך סבתא'לה

ונסע.