יש לך ווייז?/אורנה©

יפה ממש 

עונג קריאה

יום נפלא לך

אורנליה יקרה

הווייז ישמש את מאהבך לפני כל דבר וענין להתרת לבושך הסבוך כל כך בתמונה. 

לאחר מכן יתענג על היופי במילותייך , וכשיתערפלו המראות דרך מראת גופך

הנוסק אל על דמיונות מחשבותיו: או אז ייכון מעשה האהבה. 

תחנת שירות לווייז במקרה ו?..........

גם אם ידיו תסתבכנה 

מאהב מיוחד יש לי  

(בסוף אנשים יאמינו) 

אופטימיות, לא מוותרת - לאהבה אין זמן ואת לא מוותרת, את תמתיני לו במקום השקט של הלילה. תודה רבה אורנה היקרה, יום קסום.

ידיך מתחזקות עתה, את עוברת תהליך עם עצמך אך זקוקה לתמיכתו. לידו הנוגעת ומעניקה כוח להמשך. 

האם ימצא דרכו אליך, עם וויז׳ או בלעדיו? 

יום קסום

בַּמָּקוֹם הַשֶּׁקֶט 
שֶׁל הַלַּיְלָה
דּוֹלְקִים הַכּוֹכָבִים
בְּאוֹר שֶׁל אַהֲבָה
שָׁם אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּס
אַךְ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל לִבּוֹ
אֶפְשָׁר אָז לְפַלֵּס 
רַק בְּעֶזְרַת הַווֶּיְז.

מקסים אורנה יקרה השיר שכתבת על אהבה במקום שאפשר להגיע אליו רק בעזרת הווייז.

יום נפלא מלא באור ואהבה

שמוליק

ערב חמים

אורנה אהובה

**************

חומקת ממנו בנונשלנטיות,

מסתתרת,

מחפשת עצמך ...

והוא ידע מיקום אהבתך

גם ללא הווייז 

יהלך לאורך הרגש

עד יפגוש בך.

איזה רעיון נפלא לשיר ...

שולחת חיבוק אוהב וחם יקרה

שלך

עליזה.

ערב שכולו טוב

התכוונתי לשיר הקודם 

תודה יקר

.

הוֹ. 

שובבוּת נפלאה, למרות ההכרזה על חולשה בידיים. 

<חיוך> <לב> <חיוך> 

אהבתי מאוד-מאוד, אורנה אהובה, משוררת מפתיעה ונפלאה. 

חיבוק, 

רבקה

---

אשלח לך מיקום. יפה, לאהבה אין זמן כרגע, היא יכולה לחכות בצד ) 

כי ביקרת 

ערב חמים לך וחיבוק

ואת ננעלת סוררת במציאות ועדיין

אַמְתִּין לְךָ

בַּמָּקוֹם הַשָּׁקֵט בְּיוֹתֵר שֶׁל

הַלַּיְלָה*

נִתְעַלֵּס תַּחַת כּוֹכָבִים

נ.ב אשלח לך מיקום

נפלא אורנה יקרה! 

יום טוב יקרה 

.

אורנה אהובה, 

סליחה על ההתרוצצוּת, אבל עייפתי מן העקיצות/התלונות

של כמה חברים באתר (אני לֹא מסבירה להם, רק מתַקנת).

כאן אני מגיבה להסבר שלךְ ב-"פִּכָּחוֹן" : 

כִּי = מִפְּנֵי שֶׁ- 

רק בתחביר מקראי כִּי יכול להיות כמעט-כמעט שווה-ערך 

לֹ-שֶׁ. למשל: 

"וְהָיָה, כִּי תָּבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, ... " (דברים, כו,א)

כאן ה-כִּי הוא גם שֶׁ- וגם צִוּוּי. 

וב"תלונה" שלךְ צ"ל: "דעי שֶׁבגללךְ ... 

ה-כִּי בהמך הוא אכן, מִּפְּנֵי שֶׁ- והוא נכון. 

נדמה לי שהבלבול נגרם ממיקומו של סימן-השאלה. 

אילו היה סימן-השאלה בסוף השורה השלישית - 

הַאִם זֶה נוֹרָא? 

- אז בתחילת השורה הרביעית ה-כִּי הוא מִפְּנֵי שֶׁ- -->>>

"מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עֲדַיִן רוֹצָה / לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת"

שבת שלום ומבורך, אורנה, משוררת נפלאה!

חיבוק, 

רבקה

---