פעם

פַּעַם הוּא הָיָה

וְאָז צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים

כָּל פַּעַם כְּשֶׁהִגִּיעַ.

עַכְשָׁו נָדַם קוֹלָם

כִּי הוּא כְּבָר לֹא מוֹפִיעַ

לָמָּה?

שיר נפלא , עצוב אך מרגש הטומן בתוכו הרבה כאב כתבת  אלה לי- קרידה. אני מקווה שעוד יצלצלו הפעמונים.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

הזמן שהשתנה 

גם את 

גם העלם 

רק הכאב נשאר 

שבת טובה אהובה

הרגלים מסמנות בשירך את כיוון ההליכה, כיוון ההתפתחות. אלו הן רגלי האהבה שכרגע מבוששת מלהגיע. וזיכרון על אהבה אחרת שלא התפתחה גם הוא צץ. 

מענין

שותקים הפעמונים

אין בשורה

עוד יוסר האבק

ותבוא אהבה גדולה

.

ולמרות מראהו, הוא היה עלם חמד. 

ומישהי ציפתה לבואו. (אולי אַתְּ, אלה לי?)

ואפילו הפעמון שתק, הבין ...

רגיש-רגיש, מקסים-מקסים, ומתגעגע ושואל. 

דיבר אליי מאוד-מאוד ואהבתי אותו מאוד-מאוד. 

אלה לי, אהובה, תודה רבה-רבה-רבה לךְ על שירךְ!

שלךְ, 

רבקה

---

מרעיפה את לי מלא אהבה בתגובותייך החמות 

אלה לי יקרה

*************

העלם קירקע רגליו 

פעמונים דממו,

גם האוויר כמו קפא  ...

עם בוא זמן תנשוב רוח 

ידנדנו הפעמונים

ועלם אחר יופיע ...

ללא צל של ספק !!!

חיבוק לשבת טובה ואוהבת יקרה

ורק טוב לך

אוהבת מלאאאאאא

עליזה