שיר השבוע - בִּגְדֵי הַחַייִם

ועדיין... אותו פריט שגבר גבר מסוקסק חולם עליו- טרם הוסר.... וגם רושמו של השיר היפהפה הזה טרם הוסר מלבי. וגם התמונה....

אביב את משו משו!~

הַבְּגָדִים לְסַפֵּר יוֹדְעִים

עַל אוֹתָם הַיָּמִים

וְעַל אוֹתָם הַלֵּילוֹת

בָּהֶם פָּרְחוּ

בַּלֵּב הָאֲהָבוֹת.

בְּגָדִים בְּכָל

מִינֵי צְבָעִים

תְּלוּיִים עַל חֲבָלִים

וְאוֹתָם הָרוּחַ מְלַטֶּפֶת

וְהִיא  הֲרֵי אוֹתָם זוֹכֶרֶת

אֵיךְ  הָיוּ אָז צְעִירִים

וְגַם יָפִים 

וְעַל הַגּוּף

הָיוּ אָז מֻנָּחִים

בְּגַאֲוָה וְאֹשֶׁר.

הַבְּגָדִים תָּמִיד זוֹכְרִים

אֶת הָרְגָעִים

בָּהֶם אוֹתָם 

הִפְסִיקוּ כְּבָר לִלְבֹּשׁ

וְלֹא הָיָה מִי שֶׁאוֹתָם יִדְרֹשׁ

וְגַם אֶת הָרֶגַע הַכּוֹאֵב

בָּהֶם הִפְסִיקוּ

לִהְיוֹת בְּגָדִים.

מקסים אביה יקרה שיר השבוע שלך על בגדי חייך התלויים על חבל הכביסה ומספרים סיפור חיים. את הבגדים שהיו צמאים לאהבה הסרת, ואת הבכי שלהם מייבשת אז הרוח.

לך כמובן שיר תגובה כתבתי במקום תגובה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

ועל המשוב

יכולתי להיות דוקטור דוליטל

לא רק לשוחח עם בעלי חיים

ולדעת מה בראשם

גם אם דברים דוממים

להרגיש ל"לבם"

תודה רבה ושבטובה

חבל זועק 

עצבות וכאב 

אכזבה 

יפה כתיבתך יקרה 

שבת טובה לך

מדי בוקר את בוררת את הבגדים אותם תלבשי באותו יום. בגדים, באופן מטאפורי. מה להשליך לסל הכביסה, במה להתחדש, ומה להניח בארון ולשכוח ממנו. זו גישה נפלאה לחיים.  

יופי של דימויים בשיר המקסים

מי דומע

מי יבין

זה הבכי

הכי התלויים

נוגע

והצילום , נפלא

.

אביה האהובה, 

זֶה שִׁיר נִפְלָא!

רגיש וענוג ומהורהר וחושפני ואמיתי. 

דיבר אליי מאוד-מאוד ואהבתי אותו מאוד-מאוד. 

תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ עליו, 

ושבת שלום ומבורך לךְ. 

שלךְ, 

רבקה

---

זועק, קורע את הלב - את תולה את הבגדים של חייך עם צאת החמה, הם עורגים לאהבה, איש לא שומע את קול בכיים של הבגדים שהסרת. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת טובה וחמה.

אביה יקרה

************

את מסירה בגדיך

תולה על חבל,

שמה אחרים במקומים

מתנהלת לפי אורח

רוחך ותחושותייך.

יש משהו בפרטי הלבוש

שאנו עוטים עלינו לשנות מצב רוחנו.

( כך לעניות דעתי ) !

כתיבה יפה בלב רעיון מקורי

ותמונה להמחשה כתפאורה.

נהניתי למקרא !!!

שבת מושלמת יקרה לך ולבאי ביתך

ממני עליזה.

זיכרונות של אהבה תלויים כמו בצל השוקע,

והרוח מייבשת אהבתם.

והם -

בֶּכִי הַבְּגָדִים

שֶׁהֵסַרְתִּי -

אִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ.

ואווו זה שיר חזק מאוד אביה!  

כמו את מציירת 

את הכתוב הזה 

נפלא