אבוקות ותקווה

איזו תמונת מצב עגומה, גם בתצלומך וגם בשירך הכואב כל כך.  

שיר מחאה עוצמתי כתבת אודי היקר , רבבות יצאו להפגנות כשהם מייחלים לשינוי המתבקש ואנחנו כבר הלבין שערנו נמשיך לצעוד בגאון עם דגל המדינה האהובה עלינו.

והתמונה שצרפת אכן מאששת את המצב.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

זה כל כך כואב.

אכן אודי, בשערנו זרק הלבן

ואני חושבת על אלו

שעדין שערם צבעוני וסבוך

מה להם צופן העתיד?

למעננו ולמענם אנו חייבים להמשיך לצעוד ברחובות

עם דגלי כחול לבן על הכתפיים.

אולי באמת נצליח להניס את האויב

והפעם זה אויב מבית.

ביכולתנו להניס עם המילים 

הלוואי 

תודה יקר על שפיות

כל מילה צרובה בשירתך הכואבת.

מדינה הרוסה

בלב עם מובס ועייף

ולאן פנינו מועדות ... ???

שבוע וחודש טובים אודי !

על מה אתה כועס?-כדי שאדע על מה להתנצל......

אטימות המשטר...

על איזה משטר אתה מדבר?

מה אני שייכת למשטר?

אבל מי דיבר עלייך יקירתי?

אז סליחה-יקירי טעיתי.

יום נעיםדיר

ממני