חזרה ליצירות
סיפורים

בית הרוחות פרק תשיעי.

מאיר אש | (21/11/2006 10:12) | 136 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
התעוררתי בבהלה לקולות צחוק ויללות מפחידות.חבל היה כרוך סביבי מן הקרסול ועד הצוואר,לא יכולתי לזוז.שכוב על הריצפה הקרה וכאוב הבטתי קדימה.-על הספה היו ישובות דינה ליאורה ואילנה בעלת חנות המשקאות..על השולחן היתה מונחת גופת אדם שסועה ואכולה.היה נדמה לי שזה אנסומבו הכושי.
שלושתן היו עסוקות באכילת הגופה כשדם ניגר משפתותיהן.
כשהבטתי טוב יותר יכולתי לראות שהן מתות-צבע פניהן וגופם היה כחול וללא חיים.
"עוד אחד ואנחנו נחזור לחיים! חחחחח...."צחקו להן בהנאה.
ואני לפתע הבנתי שהן מתכוונות לאכול גם אותי.לולא הייתי במצב ההזוי הזה לבטח הייתי צוחק מן הבדיחה.
"הוא התעורר!" צרחה אילנה כשהבחינה בי.
השלושה התקרבו אליי פניהן כפני מפלצת המשחרת לטרף.בידי דינה היתה סכין גדולה נוטפת דם.היא נופפה בסכין אל מול פניי ואמרה בצחוק מטורף:"מה דעתכן בנות ....ניתן לו זיון אחרון ...לפנ...י שנאכל אותו?!"
"כן! כן!" ענתו לה בצחוק.ומיד חשתי את ידן הקרה מתירה את החבל שעטף אותי.
הן הסתערו עליי כאחוזי טירוף ונילחמו על הזכות מי תהיה הראשונה ש"תדפוק" אותי.
שלושתן היו מסריחות וגופן החל מרקיב במקומות שונים.בחילה אחזה בי והקאתי על מכנסיי.
הן עדיין התקוטטו ביניהן ואני ניצלתי את הרגע בכדי לזחול לעבר דלת הכניסה שהיתה פתוחה לרווחה.
לפתע חשתי בעיטה חזקה בגבי ונשכבתי על הריצפה נאנק מכאב.
אילנה עמדה מולי על רגל אחת.רגלה השניה היתה זרוקה לצידי.
היא הלכה והתקרבה אליי כשריח נורא נודף מפיה.לפתע הפשילה את שמלתה והתיישבה עליי כשהיא מתנועעת בקצב הולך וגובר.מנסה לחדור אליי,בשארית כוחותיי שלחתי את ידיי לעבר רגלה הרקובה שנחה מאחוריי.
אחזתיה בידי ובכוח רב הלמתי בראשה,היא נפלה מעוצמת המכה כשראשה ניתך על הקיר.דינה וליאורה הסתערו מיד על גופתה והחלו לנגוס בה כשהיא זועקת.
זחלתי שוב לעבר הדלת מנסה להימלט.אור גדול שהגיע מן הכניסה סינוור את עיניי.היה זה אותו אדם שהזהיר אותי ,וכמו אז גם עכשיו היה חיוך על פניו כשאמר :"מאיר !...הפתק!" ואז שוב נעלם.נזכרתי בפתק שמצאתי בתוך הספר.
ולאט לאט בזהירות הוצאתי את הפתק מן הארנק.כעת הבנתי מה היה כתוב בו.ניצלתי את העובדה שדינה וליאורה היו עדיין עסוקות בארוחתן,זחלתי לעבר הקיר הצפוני שם ידעתי נמצאת התשובה.
 

תגובות

חזרה ליצירות