משוררי בדידות וסבל/ בימת דיון נורית היקרה/ אורנה

כך המשוררים בעינייך

את כותבת מופלא

כאשר את לא יכולה להחזיק את הגעגועים, את מחבקת את שירתך ואת מרגישה כמו פקידים שממלאים פתקי הלב... תודה רבה לך אורנה היקרה, יום קסום.

מְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירָתָם

לְחַבֵּק יוֹדְעִים,

וְהַשִּׁירִים עַל פְּתָקִים

בַּלֵּב הֵם נִכְתָּבִים,

וּבָרֶגַע שֶׁאַהֲבָה יוֹדְעִים

הֵם לָאוֹר יוֹצְאִים.

מקסים אורנה יקרה השיר המתאר את המשוררים  כפקידים של בדידות וסבל שהופכים אז לשירים הנכתבים על פתקים בלב.

חג טו'- בשבט שמח

שמוליק

כשאינך יכולה לחבקו את מוצאת מפלט במילים. 

בשיח עמו (גם אם במחשבתך, או במילותיך)-את מבהירה היטב מנין נובעת שירת המשוררים, לא רק שלך. ושירתך שלך נובעת מן הכמיהה אליו, לעגון בחופי עיניו. יפהפה שירך אורנה יקרה. 

לה הומה אהבה

ואני אוהבת כל מילה כאן 

יוצא מן הכלל ומשובץ במשפטים שכל אחד מהם הריהו פנינה.

המשך יום עם השראה לשיר הבא ...

 מְשׁוֹרְרִים הֵם 

כְּמוֹ פְּקִידִים שֶׁל 

בְּדִידוּת וְסֵבֶל

מַקְלִידִים אֶת 

פִּתְקָאוֹת הַלֵּב

הַמְּקֻפָּלוֹת בְּכִיסֵיהֶם

אורנה יקרה

מילות שירך הן  שורות של פנינים

שזורות במחרוזת וענודות על צואר. 

כשהוא אינו לידך והגעגוע גובר

את יודעת ששירתך תעמוד לך

כי זו דרכם של משוררים -

שומרים בכיסם את פתקאות הלב.

אורנה יקרה,

התחברתי לשירך כמו היה זה שירי שלי. וברשותך אספר לך משהו אישי.

לאחר נפילתו של אחי, ואני בהריון עם בני השלישי ושני ילדים בבית, והשינה נודדת ולב נחמץ, הייתי קמה לפינה במטבח, שם יכולתי להדליק אור בלי להעיר את הישנים, והייתי כותבת. כותבת שירים של געגוע וכאב, פורקת את הכל על דף ואז יכולתי לשכב לישון.  ועד היום ישנם לי דפי מתכונים, שמצידם אני מגלה שיר כתוב. כי במקרה הוא היה מונח על השולחן כשקמתי בליליה.

שנים זו הייתה הדרך שלי להתגבר על הכאב, ובמשך היום לתפקד עם חיוך וצחוק - זה מה שדורשים ילדים.

סליחה אורנה שבלבלתי לך את הראש, אבל אני יודעת שאת סולחת, כי כזו את. 

שולחת לך חיבוק

נורית

אני אוהבת אותך 

ותודה כי פרקת

.

וואו. 

וואו. 

וואו!!

<לב> <חיוך> <לב>

שילוב נפלא של רגעי נשיוּת ומשוררוּת/כתיבת שירה. 

והגדרת המשוררים מקורית - וחייכנית-וקצת-לעגנית-גם.

אהבתי מאוד-מאוד. ודיבר אליי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

משוררת בחסד!

כשהיום מסתיים הוא מתמסר בהכנעה ללילה,

שבו צפים הגעגועים, וכשאינך יכולה לאחוז בו, את מתנחמת בכתיבת שיר.

ואז את מתארת לו מה זה משורר:

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת

כִּי מְשׁוֹרְרִים הֵם 

כְּמוֹ פְּקִידִים שֶׁל 

בְּדִידוּת וְסֵבֶל

וכששיריהם יוצאים לאור עם האמת שלהם, כמוך, 

את יודעת ש...

יַגִּיעַ יוֹם וְאֶפֹּל

לְחוֹפֵי עֵינֶיךָ

שָׁם אוּבַס

בְּמִלְחֶמֶת הָאַהֲבָה

 וואוו אורנה יקרה, איזו כתיבה מדהימה! עונג עילאי לקרוא את שירייך!

אורנה אהובה

**************

ביום מקפלת פתקים,

מניחה למשמורת בכיס

עת לילה הופכת לשירים

כורעת ליד אהובך. 

משוררים אמיתיים

כותבים מדם ליבם

בדיוק כמוך אורנה

ומתוך כאב עז

נוצרים שירים מהממים. 

חיבוק ללילה חורפי חמים

שלך

עליזה.