מְשׁוֹרֲרִים/וֹת שֶׁלִּי - לבמת הדיון - שלושיר

רעיון נהדר

תודה אהיה על שיר קולגיאלי כל כך!

יושבת את על ענף חזק 

ומעבירה לנו 

מוזה נפלאה 

מקסים יקרה 

שירים מגוהצים למשעי ללא קמטים. שירים ללא נמשים. והצהרה נחרצת. נהדרים שלושתם ונוגעים בשירה על גווניה השונים. 

כל הכבוד לך אביה יקרה

לתפוס את המוזה זה לא פשוט

אבל מרגע שתפסת היא שלך.

את מביטה בשירים של אחרים

ונדמה לך שהם באים בקלות

מונחים כמו עור מתוח של אשה,

אבל אביה יקרה,

כל כך הרבה נשים עורן מקומט

אפילו מאד מקומט

ועדיין גם בעור המקומט מסתתרת שירה.

כן, כמו שכתבת כולנו משוררים

וכך נמשיך להיות.

ואת משוררת

הצלחת להראות שלמרות כל ההבדלים

המילים מחברות בינינו.

נפלא.

.

וואו. 

<חיוך> 

שלישייה מארץ השלישיוֹת. 

השתלשלוּת מעולה, משיר לשיר. 

אולי נכון מה שכתבתְּ בשלישי, אבל - המם. 

נדמה לי שקשה-קשה לצאת בהצהרוֹת ... <חיוך> <לב> 

בקיצור ולסיכום: 

נהניתי מאוד-מאוד משלושתם ואהבתי אותם לא-פחות.

תודה רבה-רבה-רבה, אביה אהובה ונפלאה!

<לב>

רבקה

---

כֻּלָּנוּ מְשׁוֹרְרִים

כָּאן בְּדֶרֶךְ הַמִּלִּים.

יֵשׁ שִׁירִים 

קְצָרִים 

שֶׁמִּן הַלֵּב הֵם נִכְתָּבִים,

וְיֵשׁ גַּם אֲרֻכִּים

שֶׁבְּלֵב הַחֲבֵרִים נוֹגְעִים.

בֵּין הַשִּׁירִים 

מְדַלֶּגֶת לָהּ הַמּוּזָה

כְּמוֹ הָיְתָה צִפּוֹר כָּנָף 

וְאָז שִׁיר חָדָשׁ נוֹסָף,

וּבוֹ מִלִּים 

מִכָּל גְּוׇנֵי הַקֶּשֶׁת

שֶׁקּוֹל גָּדוֹל

הֵן מַשְׁמִיעוֹת 

אוֹ זְעָקָה לוֹחֶשֶׁת.

יֵשׁ מִלִּים חֲדָשׁוֹת

וְיֵשׁ מִלִּים מְשֻׁמָּשׁוֹת

וְכֻלָּן בְּיַחַד 

לַשִּׁיר הוֹפְכוֹת

וּבְלֵב הַמְּשׁוֹרֵר 

הֵן מַכְרִיזוֹת 

"אֲנַחְנוּ לַמְּשׁוֹרֵר 

כָּאן שַׁיָּכוּת".

שירים מקסימים המשלובים יחד כמו היו הם שרשרת של פנינים  כתבת אביה יקרה.

שירתך  בלי קמטים אך מלאת ריגושים שנוצרו בעזרת המוזה שאותך חובקת.

מילותיך רעננות בלי נמשים וגם לא משומשות  הופכות לשיר אותו את לא מפסיקה לשיר, ואת המשוררת בראש חוצות עומדת ומכריזה בקול "הנני משוררת".

כרגיל במקום תגובה כתבתי לך שיר תגובה.

יום טוב ונשמע רק בשורות טובות

שמוליק

וכאן שלושה 

ועל כולם חתימת אביה 

מהותה, אהבתה ורגישותה 

תודה יקרה ויום חמים

 נקודת מבט המשורר 

מצד אחד את רואה שירים של אחרים, שנראים לך מגוהצים, המונחים על הדף כמו עור מתוח על גופה אישה. את רואה שלימות, ואז אוחזת בזנבה של המוזה, כדי שתישאר אצלך ושתוכלי לכתוב כמוהם.

אבל את מגלה ששירייך שלך שונים. נטולי נמשים, כמו נטולי התייפייפות, והמילים שלך משומשות

הן, וכך את מרגישה שא רוצה להמשיך לכתוב. 

למרות ההבדלים, את קובעת - כולנו משוררים!

יש הבדלים בקצב ובחריזה, וכשאת מבינה זאת, 

את יכולה להצהיר "משוררת הנני".

נהדר ןמיוחד אביה! 

מרגש - המילים שלך משומשות, את לא תפסיקי לשיר את שירתך, יש הבדלים בכתיבה של המשוררים. תודה רבה לך אביה היקרה, יום קסום וחמים.

אביה אהובה

**************

שלישיית שירים מעולה, 

עסקינן בשירה ובמשוררים. 

ואת יודעת את מלאכת הכתיבה

נוגעת ברובדים הכי עמוקים, 

נוגעת בכל אחד. 

אהבתי את השלושה כאחד

שאפו משוררת !!!

מברכת לערב חורפי נעים וחמים

ממני עליזה.