השירים שלי זה אני מוקדש לנורית ולפסטיבל שלה...

יפה השיר ויפה ההקדשה לנורית שלנו

.

הוֹ. 

ה-אֲנִי-הַמְּשׁוֹרֵר כתבנית נוף מולדתו, ומשום כך, יש בו

(בַּמשוֹרר) גם מֵחֶרְדַת המשך הקיום של הארץ הזאת,

המולדת שלו. 

היו לילות - אסתר עופרים. 

סתיו - אריק איינשטיין. (היה עוד אחד, לא זוכרת. סליחה!) 

שירךָ יפהפה, בוודאי. אבל העיקר הוא לא ביופי אלא בחרדה

השזורה באהבה ובהזדהוּת. 

אהבתי מאוד-מאוד-מאוד כי דיבר אליי המון. המון. 

(וחייכתי עִם הכותרת והפסטיבל. נכון: מעולם לא הייתה 

היענוּת כזאת לבמת הדיון. <חיוך>)

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

<לב>

רבקה

---

שִׁירַת הַמְּשׁוֹרֵר

הִיא תַּבְנִית

נוֹף נִשְׁמָתוֹ

וְיֵשׁ בָּהּ אֶת הַטּוֹב

וְאֶת הָרַע

וְגַם מִלִּים שֶׁל אַהֲבָה

וְגַעְגּוּעִים 

לְאֶרֶץ מְכוֹרָה

שִׁירַת הַמְּשׁוֹרֵר

הִיא תְּפִלָּה

שֶׁלַּשָּׁמַיִם עוֹלָה.

שיר מקסים כתבת אודי היקר , שירתך היא אתה , היא נפשך ונשמתך הנכתבת בליבך ושם הופכת מתפילה לשירה שפורחת לה אל מרחבי החלד בליבות הקוראים.

יום רביעי מבורך

שמוליק

מרגשת ההקדשה לנורית. ונפלא השיר הזה. שירתך היא רכה נוגעת בפרח סמוק לחיים, בטוב וברע. אך כרגע הדאגה למדינתך בראש מעייניך ומופיעה גם בשיריך. 

בין עבר להווה 

מכאן מעיין שיריך נובע

כמה נפלאה שירתך

היא ללא מסכה

היא אתה

על העצב והשמחה

אתה צועד בשבילי השירה

ושם אתה פוגש את הפרח הנפלא

וגם שומע שיר שמתנגן על סתו

והיו לילות כמו ששרה אסתר עפרים

וקולה קול פעמונים.

וגם כאב מהול בשירתך

כאב על ארץ ההולכת לאי שם.

תודה אודי על שירה נפלאה

לפעמים זה על שמחה ולפעמים זה על כאב

ולפעמים גם על שטות חמודה 

אבל תמיד - תמיד זה אתה

וזה לבך השר.

תודה.

עבר, הווה

אתה באמת נוף חייך וכתיבתך משקפת את זה היטב 

ואתה לוקח אחריות מלאה עליהם,

ולא חשוב הנושא,

אך הנושא בהחלט מקבל את הראוי לו במילות שיריך..

נהדר אודי יקר. 

שירה מקסימה לך 

יום מופלא