... הושיט לי פרח ...

בהינף עט נטלת אותי אל השיר שכה אהבתי " דבר אלי בפרחים"....שהרנין את ימי ילדותי הנשכחים- עד שהגיע השיר המקסים שלך. נקרא לילד פאוליטו?...

<לב> <לב> <לב>

כך אני ראיתי זאת. הפרח שהושיט לך מצוי שם בין דפי הספר. והזיכרון הוא של אותו רגש ראשוני, תמים ומתוק. זה אשר צף ועלה בך עתה. 

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

רבקה אהובה

**************

עוד זיכרון אחד

צף ועולה, 

מימים אחרים של הוד וחסד. 

בעיני רוחי דמיינתי את התמונה

את הנער מגיש לך את הפרח

את סומק לחייך הבוערות, 

את הלמות הלב. 

בנערותי הייתי מיבשת הרבה

פרחים בתוך ספר, וגם זהבים של שוקולדים

זה מאד העסיק אותי ... 

תודה רבה רבה רבקה'לה  אהובה

מתמוגגת מכתיבתך( על באמת ...)

חיבוק ללילה רגוע, לשבוע מבורך

ולניחוח יצירות עוד ועוד. 

שלך באהבת אמת

עליזה. 

<לב> <לב> <לב>

רבקתי היקרה,

משפט מקסים המשפט הזה, רק -

יש בו מלה אחת מיותרת, המלה 'כמו'...

זה בסדר, מותר לך להסמיק.

נזכרת בילד המתוק הזה כשפתחת ספר ישן

ופרח מיובש נפל מתוכו...

קסום הוא הזיכרון הזה

הוא העלה חיוך של עונג על שפתי.

תודה.

<לב> <חיוך> <לב> <אושר> <לב> !!

פֶּרַח הוּא נָתַן לָהּ

פֶּרַח בַּר,

וּבְעֵינָיו הָיָה

מַבָּט שֶׁל אַהֲבָה.

הִיא אוֹתוֹ חִבְּקָה

וְעַל מִצְחוֹ

נָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה,

וְאֶת הַפֶּרַח 

בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר

אָז שָׁמְרָה.

יוֹם אֶחָד 

כְּשֶׁאֶת הַסֵּפֶר

הִיא פָּתְחָה

וְאֶת הַפֶּרַח רָאֲתָה

אָז הִיא נִזְכְּרָה

אֵיךְ אֶת הַפֶּרַח

הוּא לָהּ נָתַן

כְּשֶׁבְּעֵינָיו הָיָה

מַבָּט שֶׁל אַהֲבָה.

איזה שיר מקסים ורגיש עם הרבה אהבה תמימה של גיל הנעורים יש בשיר שכתבת רבקה יקרה. וכל שנותר לי עכשיו לכתוב לך שיר תגובה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

וכך חיינו עוברים מתייבשים 

עד ש...

וחוזרים חלילה 

אוהבת הרבה 

<לב> גם אני אותךְ, <לב> אלה לי אהובה. <לב>

עולה בין דפים

מצהיר-מגלה אהבת נעורים

והיא ,

את שמו לא ידעה....

<לב> <לב> <לב>

זכרון נפלא צץ 

קטן אך גדול 

רגע טהור ופרח 

יום מבורך אהובה

<לב> <לב> <לב>

<לב> <חיוך> <לב>

החזיר אותך לאותו נער שאת שמו לא ידעת,

אך רגשותייך יצאו אליו, וכמו שאז נגע בך ברגש,

גם היום שאת רואה את הפרח את מוצפת רגשות כאז.. 

שיר מרגש מאוד רבקה יקרה 

<לב> <לב> <לב>