יוצאת אל הפרק

שָׂם עַל הַסַּפְסָל בַּפַּארְק

אַתָּה יוֹשֵׁב

וּבָהּ נוֹתֵן אֶת מַבָּטְךָ

וְרוֹאֶה כֵּיצַד

הִיא רָצָה

סְחוֹר סְחוֹר

בִּשְׁבִילֵי הַפַּארְק

וְרַק הָרוּחַ

מִסְּבִיבָה

אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ שָׁרַק.

יפה אודי היקר , במכחול מילותך ציירת תמונה של אישה הרצה בשבילי הפארק , אישה שפעם את האיש לה אהבה..

שבת שלום ומבורך

שמוליק

היא עדיין נמרצת דיה כדי לרוץ בפארק. בן זוגה כבר תשוש. ובכל זאת, תקווה קטנה יש בה לימים אחרים. 

מתומצתים כל החיים  

ממש כך 

תודה לך יקר

אין לי כל מושג , גדי. רב החובל של ספינתי מסרב לעצור....ותודה על המחמאה

הצרכים שלה עולים על צרכיו, 

יש גיל שבו כבר רואים היטב

את הפער בין הרצוי למצוי, 

זה כואב, אך מציאותי. 

כתוב נפלא אודי

עונג לקרוא אותך

שבת קסם

ממני עליזה. 

.

אם אני לא טועה, כבר קראתי אֶת השיר הפּוֹאֶמָטִי הזה.

עדיין: מרשים בדיוקוֹ ובצערוֹ. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

<לב>

רבקה

---