נִּקָּיוֹן יְּסוֹדִי

נִּקָּיוֹן יְּסוֹדִי
 

בַּנִּקָּיוֹן הַיְּסוֹדִי הָאַחֲרוֹן שֶׁעָרַכְתִּי בִּי

כָּלַלְתִּי אֶת כֹּל הַזַּעַם שֶׁבִּי,

עֶצְבוֹנוֹת כְּאוּבִים,

תְּחוּשׁוֹת שֶׁהָיוּ לִי לִדְמֹעַ.

אָרוֹן עָמוּס לַעֲיֵפָה דְּחַפִים אֲפֵלִים.

כָּעֵת צָלוּל הַכֹּל

רַעֲנָן

אֵיךְ שֶׁרְגָעִים קְסוּמִים

נָחִים לָהֶם בְּסֵדֶר מוֹפְתִי.

כָּךְ יְהֵא לְחַיַּי לִהְיוֹת.
~

נקיון פנימי

סדר וניקיון פנימי (מבוסס על קטע בספרדית ממקור לא ידוע)

היה עליי לערוך ניקיון בתוכי.

לזרוק כמה מחשבות לא רצויות.

לנקות כמה אוצרות שהיו מעט חלודים,

לכן הוצאתי מתחתית המגירה זיכרונות שאני כבר לא משתמשת בהם
ושאינני רוצה בהם עוד. הוצאתי כמה חלומות, כמה אשליות,
ניירת מההווה שמעולם לא השתמשתי בה. חיוכים שמעולם לא הענקתי.

זרקתי את הזעם והטינה מהפרחים הקמלים שהיו בתוך ספר שמעולם לא קראתי.

הבטתי על החיוכים העתידיים שלי ועל השמחות שאני מתיימרת לחוות...ושמתי אותם בצד, כשהם מסודרים היטב. סבלנותי פקעה!

הוצאתי את כל תכולת הארון והשלכתי את הכול לרצפה:

תשוקות נסתרות, רצונות שדחקתי, מילים איומות שמעולם לא רציתי לומר,
פגיעה מצד חבר, זיכרון מיום עצוב.

אבל גם מצאתי דברים אחרים ויפים מאוד:

ציפור שיר שזימרה בחלוני, ירח בצבע כסף, שקיעת השמש...

הכול הקסים אותי ודעתי הוסחה כשהבטתי בכל אותם הזיכרונות.

התיישבתי על הרצפה כדי לבחור.

השלכתי ישר לשקית האשפה את שאריות האהבה שפגעה בי.

לקחתי את מילות הזעם והכאב שהיו במדף העליון,
שאני בקושי משתמשת בו וזרקתי אותן החוצה מיד.

דברים אחרים שעדיין מכאיבים לי שמתי בצד
כדי לבדוק אחר כך מה לעשות בהם,
האם אשכח אותם או אשליך אותם לפח האשפה?

בצידה השני של אותה המגירה, אשמור את הדברים החשובים ביותר:

האהבה, השמחה, החיוכים, קורטוב האמונה.
הם מוכנים לשימוש ברגעים שאזדקק להם ביותר.

אספתי את האהבה, החיבה, קיפלתי יפה את המשאלות,

ניגבתי במטלית את מדף המטרות שלי והשארתי אותן במקום נראה לעין
כדי שלא אשכח אותן.

במדפים התחתונים, הנחתי כמה זיכרונות ילדות, במגירות העליונות את זיכרונות הנעורים וממולי תליתי את יכולתי לתת, ובעיקר את יכולתי להתחיל מחדש..
~
פסח שמח לכל חברי דרך המילים  
חג אביב שמח ונהדר 
~
​​​​​​​