קצת אחרי חצות

הצד בו תמיד אהבה

כבר אחרי חצות,
עוד לא כיבו את הירח.
כי לפני כיבוי אורות
אורות של כוכבים,
נותנים עוד רגע קט לאוהבים. (שרה אילנית)

אַחֲרֵי חֲצוֹת

פּוֹרְחוֹת הָאֲהָבוֹת

כְּמוֹ הָיוּ הֵן

שׁוֹשַׁנִּים  לְלֹא קוֹצִים..

אִלּוּ יָדַעְתָּ 

וְעֵר נִשְׁאַרְתָּ

גַּם אַהֲבָתְךָ 

הָיְתָה פּוֹרַחַת

כְּמוֹ אוֹתָהּ הַשּׁוֹשַׁנָּה.

מקסים יקי היקר השיר שכתבת , אכן אהבות פורחות בלילה ותמיד נזכור כמאמר השיר של עמוס אטינגר :

מחר יהיה זה יום חדש..כי בלב התקווה תמיד פורחת.

שבת שלום ומבורך וחיבוק ממני

שמוליק

נסיעה לעבר הטוב 

הלוואי היתה נחייה כזו בוויז חיינו 

שבת טובה יקר

לו אך ידעת שכך זה אחרי חצות

היה שווה לעשות כל מאמץ כדי להשאר ער

כדי להגיע לרגע הקסום הזה.

אבל...

לו יכולת לחזות את העתיד, לדעת בבטחה כי צבע הלילה יהיה צלול ומחיה אהבות-היית סומך על הוויז של חייך. אך אינך יכול לדעת זאת ולכן...

ומלא מחשבות 

יקי יקיר לי

***********

לעולם לא נוכל לחזות

את הזמן המדוייק

לאחר חצות,

בה תהא בנו הארה

לחזות באהבה

לגעת, 

לחוש ... 

הרגשה של פיספוס.. 

אהבתי מאד את השיר, הדימויים, 

את ההקבלה, 

את הכתיבה המשובחת, 

אשרייך !!! 

מביע משאלה - אם היית יודע שזה אחרת עם האהבה קצת אחרי חצות היית מתאים את עצמך לכך כדי לא להרדם ... תודה רבה לך יקי היקר, שבת טובה.

.

הוֹ. 

הוֹ-וֹ-וֹ-וֹ-וֹ!!

יקי יקירי, יקי חברי האהוב, 

שיר שהוא מעין מבט שונה על חיי הדּוֹבֵר: 

מבט ביקורתי, בדימוי לירי. 

דיבר אליי מאוד. ואהבתי אותו מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ על השיר!  

<לב> 

רבקה

---

עכשיו, לעברית תקנית מבחינת התחביר בעברית:

השורה הראשונה אמורה/חייבת להיוֹת: 

לוּ יָדַעְתִּי - או: אִּלּוּ יָדַעְתִּי.

המבנה התחבירי התקין הוא:

לוּ יָדַעְתִּי ... , הָיִיתִי (שָׂם אֶת) ... 

אוֹ: 

אִלּוּ יָדַעְתִּי ... , הָיִיתִי (שָׂם אֶת) ...

בכל אופן: 

המבנה הלֹא-תקני הוא השימוש ב- "הייתי" גַּם בחלק הראשון

של ההיגד/של המשפט. 

צ"ל: 

אִם/לוּ/אִלּוּ (חשבתי/אכלתי/ראיתי/ידעתי ...), הייתי (...) . 

בסוף המשפט הנ"ל, השלוש נקודות בסוגריים מציינֹת ש- 

"הייתי נוהג אחרת" . 

אני מקווה שההסבר שלי ברור. 

רק טוב!

<לב>

רבקה

---

שכחתי - ולא עושים חצי עבודה. 

כל מה שכתבתי לעיל הוא נכון, כי במשפט שלך, ובאלה שהוספתי

כדוגמה, הפועל "להיות" משַׁמש/בתפקיד פֹּעַל-עֵזֶר. 

(ברב-מילים יש הסבר משביע-רצון, וגם שמות הפעלים שמשמשים 

כפועלי עזר.) 

לעומת זאת, כאשר אחרי "הייתי/אהיה/ היינו/ הייתם/תהיו/ ... " יש 

שם-עצם, הפועל "להיוֹת" הוא לא בתפקיד פועל עזר אלא בתפקיד 

הראשי. 

למשל, בשיר הישן ההוא: 

"לוּ הָיִיתִי פִּירָט, ... " : פִּירָט כאן הוא שם-עצם, כאן: מקצוע. 

כך גם ב-

"לוּ הייתי צעירה כָּרִיזְמָטית, הייתי מארגנת  מהפֵּכה כדי להוריד

אֶת הממשל הנוכחי ואֶת המגמוֹת הדתיוֹת במדינה. "  

(מותר לי לחלום, נכון? :)) )

וגם ב- 

"לוּ יצחק רבין היה בחיים, היינו כבר בשלום עִם כולם. " 

וגם ב-

"לוּ הייתָ צעיר ובעל הנסיון שיש לךָ עכשיו, הייתָ נוהג אחרת. " 

(אולי. מי יודע. זֶה השיר שלךָ.) (נא לחייך.)

אני מקווה שסיימתי אֶת מלאכתי. 

:))

<לב>

רבקה

---

תודה על ההסבר. החכמתי..