וְאֶשְׁאָלֵךְ אִמִּי/ אורנה©

אהובה

לא תאמיני מה הזכרת לי עכשיו דרך שירך

זאת היתה הפעם הראשונה שניתקלתי במושג-מוות

בערך בת 8 בדרכי מבית הספר ראיתי ציפור על האדמה

ללא רוח חיים-לקחתי את היד ונגעתי בה -הייתי בטוחה שתעוף

שמתי לב שהיא לא זזה ואז חטפתי את שוק חיי-הבנתי בתוכי שקיים

המושג-סוף. ישבתי לידה ובכיתי בכי תמרורים,

ואילו הציפור שלך תנסוק למעלה לשמיים ותעוף על כולנו.

האם קראת את תגובתי לתגובתך בשיר המוקדש לגלי?

בהמון אהבה-אהובה ומיוחדת

מרים

מעורר תהיות - ציפורים גורמות לך לבכות ואת מניחה שזו תקווה ושואלת את אמך אם תעיפי עפיפונים תוכלי להתייד איתן.  תודה רבה לך אורנה היקרה, יום קסום.

שיודעת שאיננה יכולה לעוף ולהגיע אל הציפורים,

אז שואלת את אמא,

אִם אָעִיף עֲפִיפוֹן

אוּכַל לְהִתְיַדֵּד 

עִם הַצִּפּוֹרִים?

ויודעת, שציפורים גורמות לך לבכות,

אך מקווה שיש בבכי הזה תקווה.. 

מעולה אורנה יקרה! 

היה פעם שיר של החיפושיות שנורא אהבתי. קראו לו בעברית כשציפורך יכולה לשיר. הנה היא קמה לתחייה בשיר הנפלא שלך 

עֲפִיפוֹנִים  כְּמוֹ צִפּוֹרִים

בַּשָּׁמַיִם לָעוּף יוֹדְעִים

וְאוּלַי כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד

עִם הַצִּפּוֹרִים

אִם נָעִיף עֲפִיפוֹנִים.

תודה אורנה יקרה על השיר המקסים עם שאלה שאני בטוח שקיבלת תשובה מאימך זכרונה לברכה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

.

כואב-כואב. 

ומקסים. ומהפנט. 

ומעולה-מעולה. 

השורה האחרונה - סיום מכמיר לב. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

חיבוק, 

רבקה

---

וכך, אורנה יקרה, עשה לי השיר שלך...

תעיפי עפיפון,

הנה מה אמר ידידי הטוב פו הדב:

"אין איש שלא ירגיש בשמיים,

אם יש לו בלון מנופח כמובן..."

אז אותו הדבר עם עפיפון. 

תעיפי אותו ותגיעי אל הציפרים,

ככה אמא שלך אומרת לך

והיא גם יודעת שלבך יתמלא 

תקווה.

תודה אורנה יקרה.

וואו אורנה אהובה. פשוט אין לי מילים... מעבר להתפעמות מהשיר הזה. 

מחבקת חזק אהובה 

אורנה אהובה

**************

ציפורים במעופן

שמות תקווה בלבבך. 

כל דבר שגורם לתקווה, 

יש להאחז בו, 

לא להרפות. 

שיר תמציתי ובועט

עשה לי עצוב ... 

המשך יום נעים יקרה

ורק טוב ושמחה בלבבך

שלך עליזה.