בראשית היד ...

בראשית היד הנוגעת, מגששת, והצורך להגנה מלאה. כך מינקותנו עד ... לכאב האחרון. כה מדויק ורגיש התיאור הזה. 

בְּרֵאשִׁית הָיָה גַּן עֵדֶן

וְהַכֹּל הָיָה נִפְלָא

עַד לָרֶגַע בּוֹ 

הִגִּיעַ הַנַּחַשׁ 

וּמֵאָז וְעַד לְיוֹם מוֹתוֹ

הָאָדָם שֶׁבְּלִבּוֹ

פּוֹעֵם הַלֵּב

חָשׁ תָּמִיד 

גַּם אֶת הַכְּאֵב.

תודה רבקה יקרה על השיר המתייחס לשינוי שחל בנו בין התלות לעצמאות מרגע לידתנו ועד ליום מותנו.

יום טוב ומבורך

שמוליק

מה הגיד

לפחות משככי הכאב לוקחים לאקסטזה מסויימת 

בראשית היד מחבקת 

מַאַבְקֵי שִׁחְרוּר לְעַבְדוּת מֵרָצוֹן בֵּין תַּדְהֵמָה לִפְלִיאָה בֵּין כְּאֵב לְאֶקְסְטָזָה בֵּין 

אֶקְסְטָזָה לִכְאֵב אַחֲרוֹן

שקראתי לאחרונה 

בדרכך המיוחדת  

קו התפר העדין הזה נפרש 

יום מבורך אהובה

בתחילה ידו מגששת כמו באפלה אחר תחילת דרכו,

או שמא קודם היו שפתיו פשוקות לינוק

ולצאת לדרכים ולהיות עצמאי או תלותי,

להיות חופשי או משועבד (אולי למעסיקו).

ולבחור אם לחיות בכאב או בטירוף חושים..

או עדיף בשלהוב יצרים לכאב האחרון.. 

נהדר רבקה יקרה  

וכך חיינו. מתנהלים המישורים שתנים של חוסר בטחון לאקסטזה לתמיהה, לחיפוש שומר על ביטחוננו שאבד ולמגן על שפיותינו בימי סוף מתקרב והולך

ואיזו דרך היא הדרך הזו...

הדרך משפתי עולל יונקות לשפתיים מבטאות דרך חיים.

יש בה מהמורות ומכשולים, ויש בה גם יד מושטת לתמיכה.

יש בה עבדות ושחרור, יש כאב ושחרור מכאב ויש...

יש גם אהבה וחיבוק ונשיקה

ואת אלו אני שולחת אליך רבקתי היקרה.

<לב> <חיבוק> <לב> <נשיקה> <נשיקה> <נשיקה> <לב> <לב>

רבקה אהובה

**************

מקדם עד אחרית

מגע היד, מגששת, 

בבליל רגשות. 

תמציתי

עמוק

נוגע זה הטקסט, 

מביא לזמן הרהורים. 

המשך יום קסם אהובה

בהמונים המונים

של אהבה

ממני עליזה.