בקע מבולבל

יש ימים כאלה של ריקנות בתוכך. אך את אינך נכנעת. יודעת כי הכל בידיך ואת תתמלאי מחדש מהר מאוד.  

זועק - את מבקשת שלא יקלפו אותך מיד, רואה את אוצר התגלמות היקום. תודה רבה לך אלה היקרה, שבוע טוב.

דומה מושך דומה 

אוהבת 

ככלי ריק שכולו שברים שהתחדדו,

ואת מבקשת, אל תקלפו אותי מדי! אל תחשפו אותי מדי! 

כי אינך יכולה לזעזע חלקים שטרם בשלו..

ואותם החלקים, האם כואבים הם כמו אלה שנחשפו?

את מייחלת לקרוע את גזר דינך 

ופצועה את יושבת כמו מתאבלת כשמחצלת לראשך,

ורואה איך אוצר התגלמות היקום

מחבל בעצמו שוב ושוב.. 

כואב מקורי ומיוחד אלה לי יקרה  

הוא קבלת הפצעים 

להמתין עד כי יבריאו לחלוטין 

ולך שולחת חיבוק ענק

גשם כבד עומד לרדת העננים מתחששרים אבל לבהזהב שלך יאחה הכל 

הכל יהיה בסדר אלה יקרה

זו את, מצב לא פשוט כשאת מחבלת שם ונפצעת. מאחלת לך רפואה שלמה 

.

הנואשוּת הזאת, הקריאה הזאת, כל מה ששירךְ מביע, 

אלה לי אהובה. 

אַתְּ התגלמוּת היקום. אַל תחבלי בעצמךְ. 

אַל תתני לאיש לפגוע בךְ עוד.

אַתְּ אהובה ויקרה לי מאוד-מאוד. 

שמרי על עצמךְ, אלה לי!

אוהבת אותךְ מאוד-מאוד,

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---

מחבל בעצמו, ביושביו. כמה קשה התחושה הזאת ובכל זאת, את אוספת את השברים ומביאה דבר מה אחר לגמרי.

הצלחות ושמחות,

אדם 

עַל קִרְעֵי הַשְּׁבָרִים

רוֹצָה  לִבְנוֹת

אֶת הַתִּקְוָה

רוֹצָה אֶת הָאוֹר

בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה.

בְּלִי זַעֲזוּעִים

בְּלִי גְּזַר דִּין

וְאַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת

כַּמָּה הַמַּצָּב עָדִין

אָז אַל תְּזַעְזְעוּ

אֶת הַשְּׁבָרִים

הֵן עֲדַיִן 

לֹא הִגִּיעַ 

יוֹם הַדִּין.

שיר נוגה כתבת קרידה , אך התקוה לא פסה מן העולם, יש אור בקצה המנהרה ועוד אפשר לאחות את השברים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תודה יקר

אלה לי יקרה

***************

אחרי ריקנות

תבוא המליאה

תכסה, תשלים,

תרפא פצעים

ודרכך תהא מוארת

אמצי את התקווה.

מחבקת לשבוע מואר אהובה

ממני בגעגוע