קורְבָּנוֹת

את מתהלכת בתחושת קרבנות, יודעת שזאת טעות ולא נותר לך לכתוב. תודה רבה לך אלה היקרה, שבת טובה. הכתיבה לכולנו היא הדבר הכי טוב שיש. אין בלתה.

זכות היא לי למשוב כזה 

ממך ...

אֶת הַכְּאֵב שֶׁבַּלֵּב

יוֹם אַחַר יוֹם

זוֹכֶרֶת..

אֶת הַפֶּצַע שֶׁכּוֹאֵב

לְתוֹךְ נְיָרוֹת

גּוֹרֶסֶת..

וְאֶת הַמְּצִיאוּת

עַכְשָׁו כּוֹתֶבֶת.

שיר עוצמתי כתבת אלה לי קרידה , העבר לא מרפה  אך כתיבת שירים נותנת ללב מרגוע.

שבת אלגרה

שמוליק

את נוברת בשאריות, כך כשהימים חולפים להם ביעף. נזכרת באהבות שהלכו ובאו, ולא הספיקו להעניק לך את האושר הגדול לו ייחלת. תחושת קורבנות מלווה אותך עתה. 

כתבי! כן, כתבי והוציאי את כל הכאב שבתוכך ותתנקי. 

שבת טובה יקרה 

שבת טובה יקרה ותודה רבה 

ואת מתהלכת כקורבן 

פגועה 

מה נותר להוציא - לכתוב

שבת של שלום

קורבנוּת

תודה רבה 

.

אכן, בזוי המעשה, מעשהוּ. 

ואַתְּ מרגישה קורבנוּת - שאַתְּ קורבן לאותו אירוע, 

אבל משהו בתוכך אומר לךְ: צאי מזה!

ואַתְּ גורסת אֶת פצעייך להיירוֹת: אַתְּ כותבת. 

רגיש-רגיש. וכואב-כואב. ודיבר אליי מאוד-מאוד, 

ואהבתי מאוד-מאוד אֶת שירתךְ. 

תודה רבה-רבה-רבה, אלה לי יקרה, אהובה.  

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---

אלה לי יקרה

*************

מתהלכת בתחושת קורבנות

מעלה שאריות כאב,

מציפה שורות עברך. 

כיתבי ככל העולה על רוחך

הורידו כובד כתפיים

על לובן דף

ויקל לך  ...

כתוב נפלא שירך.

חיבוק לשבוע מואר

ממני עליזה.

תודה יקרה 

אוהבת הרבה 

את מרגישה נבגדת, מרגישה קורבן

את פגועה ואת מנסה להסיר ממך את התחושות האלה.

לגרוס אותן ולהעלים אותן.

מצאת דרך להתמודד - את כותבת.

הדף מקבל את כאביך

הדף מקבל את תסכוליך

הכתיבה משחררת אותך מהם.

דרך נהדרת היא דרך הכתיבה.

אכן הכתיבה היא דרך נפלאה