משורר בסנטראל פארק

מְשׁוֹרֵר בְּסֶנְטְרָל פַּארְק/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

סִינִים נְמוּכֵי קוֹמָה
חַגִּים בִּתְנוּעוֹת מַעְגָּלִיּוֹת,
מְקַפְּצִים בָּאֲוִיר כְּכַדּוּרִים.
סְנָאִי אָדֹם צוֹפֶה בָּהֶם מְשֻׁעֲמָם.

צָעִיר עִם כַּן-צִיּוּר רוֹשֵׁם בְּדַיְקָנוּת
עֵץ עַב-גֶּזַע וּשְׁבִיל צַר.
שְׁנֵי תַּיָּרִים עִם מַצְלֵמוֹת יְשָׁנוֹת מַנְצִיחִים הַכֹּל.

הַחֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת.
עוֹד מְעַט וְנִסְגַּר הַפַּארְק הַגָּדוֹל.
אֲנִי תָּר אַחַר סַפְסָל נֶחְבָּא,
לְהַעֲבִיר עָלָיו לַיְלָה קַר

עָטוּף בְּקִרְעֵי-מִלִּים.