דַּפִּים מְרוּטִים וְרוּחַ חַייִם - 2 שירים

עצוב איך העולם השתנה וייתר מעצמו את כל הדפים האלה 

ורגישות גם

נפש טובה

תודה

.

ואַתְּ חומלת ונעצבת: 

נתת לאצבעוֹת ללכת במקומך - והנה, לאן הגעת. 

שתֵּי תמונות וכמה שאלות (אולי חייהם ורודים, אף על פי 

שנראים אפורים..?). 

תודה רבה-רבה-רבה, אביה אהובה, יקרה לי מאוד. 

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---

רַק מְשׁוֹרֶרֶת אֲמִתִּית

יְכוֹלָה לָקַחַת אֶת "דַּפֵּי זָהָב"

סֵפֶר מְרֻפָּט שֶׁבֶּחָצֵר נִמְצָא

וְלָתֵת לָאֶצְבָּעוֹת לְטַיֵּל 

בֵּין הַמִּסְפָּרִים 

וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לַאֲנָשִׁים

וְלֹא נִתַּן לָדַעַת 

אִם הֵם חַיִּים אוֹ מֵתִים

רַק מְשׁוֹרֶרֶת אֲמִתִּית

תִּשְׁאַל אֶת עַצְמָהּ

אִם הֵם צְעִירִים אוֹ מְבֻגָּרִים

אוֹ סְתָם אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים

רַק מְשׁוֹרֶרֶת אֲמִתִּית

יְכוֹלָה לְהָבִין

וְאָז לִכְתֹּב 

עַל זֶה שִׁיר.

מקסים השיר שכתבת אביה יקרה , הצלחת בחן וברגש להאניש את "דפי זהב"  ארכאי  כמו שרק משוררת אמיתית יכולה לעשות.

יום קסום

שמוליק

כן ומהם אנשים מתפטרים 

והקידמה לקחה אותנו לאינטרנט הפתוח

אולי בצהוב מהוה אולי בוורוד. חיי אדם ראית במספרים הללו שנגלו אליך מספר דפי הזהב. מרגש ממש השיר הזה ונקודת ההסתכלות הייחודית שלך שהיא מלאת רגישות. 

את נותנת לאצבעות שלך ללכת במקומך, מעלה תהיות על צעירים ומבוגרים וחייהם, עכשיו כולם איתך... תודה רבה לך אביה היקרה, המשך יום קסום.

והיום זרוק בודד

אוהבת את כתיבתך אביה יקרה

תן לאצבעות ללכת

במקומך, דפי זהב.

הימים הפשוטים 

עת חיפשנו מספר 

טלפון בדפי זהב

עברו, חלפו להם,

האינטרנט תפס מקום

מכובד בתעשייה.

מצאת בפר מרופט

וכתבת עליו שיר מדהים.

אותי ריגשת

נוסטלגיה לשמה.

חיבוק ללילה טוב ושקט אביה יקרה

ממני עליזה.

לימים שהאצבע ירדה שם שם 

למצוא את אשר אנו מחפשים 

תודה לך יקרה