שיר השבוע - סִפּוּר חַיִּים

בואי נרים קבוצה   נכתוב  את העתיד

תודה איךה יקרה,

זה רעיון נחמד לכתוב את העתיד,

אבל

את הרי בטח יודעת מה זה כשנותנים לנשים לתכנן,

שתי נשים ולפחות שלש דעות...

את נושאת עמך, כמו כל אחד מאתנו, חוויות של אושר לצד חוויות כואבות מאוד. כמו האובדן הפרטי שלך שנמצא אתך כל הזמן ובכל רגע נתון. אמנם לא ניתן לומר להניח זאת בעבר, כי זה מלווה אותך תמיד. אך את נאחזת בהווה ומוקירה אותו, גם אם הוא עצמו חולף ביעף והופך נחלת העבר בין רגע. 

איזה שיר נפלא מלא בחוכמת חיים. 

תודה גלי יקרה,

אני מודה שכתבתי ולא ידעתי אם הצלחתי לבטא את הרעיון הזה

של 

עבר עתיד והוה, ולא כפעולה של שעור לשון.

אבל מהתגובה שלך אני מבינה שהצלחתי.

החדשים האחרונים מעלים את האבדנים מתוך העבר

ומניחים אותם בהווה.

וכשהדמעות המלוחות של ההווה מרטיבות את האדמה

בגלל המליחות שום דבר לא יצמח עליה בעתיד...

טוב, עכשיו כבר הגזמתי אז זה הזמן להגיד לילה טוב...

מאד אהבתי ונותרתי עם 

לָמַדְתִּי לִחְיוֹת עִם הַכְּאֵב שֶׁלִּי,

עִם הָאָבְדָן שֶׁלִּי,

הֵם חֵלֶק מֵהָאֲנִי שֶׁלִּי.

אֵינִי יְכוֹלָה לַחֲזֹר

לִכְתֹּב אֶת הֶעָבָר

כִּי הוּא כְּבָר הָיָה,

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הַהֹוֶה

הוּא בְּעֶצֶם כְּבָר עָבַר

הֶעָבָר שֶׁלִּי

נֶעֱלַם

וְנֶאֱלַם

וְטוֹב שֶׁכָּךְ.

תודה אביה יקרה,

תודה על התגובה המרגשת. 

אני מודה שקצת חששתי לפרסם את השיר הזה

אני יודעת שהוא קצת מטלטל.

החדשים האחרונים פרקו אותי מכל המגננות שלי.

שבת שלום יקירה.

בְּסִפּוּר שֶׁל הַחַיִּים

יֵשׁ דְּמוּיוֹת לָרֹב

חֶלְקָן עֲגֻלּוֹת

וְחֶלְקָן שְׁטוּחוֹת 

הָעֲלִילָה אַף פַּעַם

לֹא מְשַׁעֲמֶמֶת

יֵשׁ פְּרָקִים בַּסִּפּוּר

שֶׁבָּהֶם הַשִּׂמְחָה שׂוֹרֶרֶת

וְיֵשׁ שֶׁבָּהֶן הָעֶצֶב נִבָּט

יֵשׁ דַּפִּים עִם כְּאֵב

וְיֵשׁ עִם אֹשֶׁר בַּלֵּב

וְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר

הוֹפֵךְ לִהְיוֹת עָבָר

וְסִפּוּר שֶׁל נִגְמַר.

בְּסִפּוּר שֶׁל הַחַיִּים

הַסּוֹפֵר הוּא 

הַדְּמוּת הָרָאשִׁית

וְיֵשׁ סוֹפֵר עָגֹל

וְיֵשׁ סוּפֶּר שָׁטוּחַ

אֲבָל תָּמִיד יִהְיֶה סִפּוּר

זֶה מַמָּשׁ בָּטוּחַ.

שיר מקסים על סיפור החיים שלך נורית יקרה , עם הכאב שבסיפור למדת לחיות וכל יום את כותבת את ההווה  ויודעת שהעבר שכתבת פשוט נעלם ונאלם.שיר שבהחלט ראוי להיות שיר השבוע.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

לפעמים רצוי שהעלילה תהיה קצת משעממת,

לנוח מעומס זכרונות ומעומס החיים וסתם לשבת ולא לעשות כלום.

לשחרר קצת את המתח גם את זה צריך.

תודה שמוליק על התגובה שלך,

שמספרת מהוא סיפור חיים

ועל הסופר.

שבת שלום, שבת שקטה ורגועה.

ועם העבר

להביט לעתיד כמה שאפשר

שיר נהדר ממש התחברתי

תודה אילה יקרה,

אכן צריך להביט לעתיד, אבל לא תמיד זה קל

כמו בימים אלו של מלחמה,

אבל צריך.

תודה אילה שהתחברת למילים שלי.

שבת שלום, שבת שקטה ורגועה.

מרגש - את לומדת להתמודד עם הכאב שלך ומה שאת כותבת עכשיו זה על עכשיו ולא על העבר שכן העבר כבר נמוג. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה. שיהיה לך רק טוב.

המון תודה דני על תגובתך

העבר אכן כבר איננו, אלא

שמצב כמו בחודשים האחרונים, המלחמה הארורה,

מעירה את העבר, הוא שב ועולה...

שבת שלום, שתהיה שבת שקטה.

נורית יקרה

***********

החיים שזורים בשמחה ועצב

כמקשה אחת ללא הפרדה.

העבר תמיד יהא חלק מהחוויות 

לא ניתן לשכוח  לבטל אותו 

גם לא יתכן לחיות אותו ללא הרף ...

השבוע הלכתי לנחם אבלים 

חברה מבית הכנסת,

נהרגה בתאונת דרכים

בת ארבעים  צעירה,

הותירה ילד יתום בן עשר ...

שאלתי את עצמי באותו הערב

מיליון פעם  למה היו צריכים

לברוא את העצב, הכאב, הסבל ...

שיר מלא בינה צרבת נורית יקרה

ואף על פי כן ולמרות הכל

החיים חזקים מכל  ...

שבת ברכה

ממני עליזה.

המון תודה עליזה יקרה,

תודה על התובנה 

ותודה על הסיפור האישי שלך.

החודשים האחרונים של המלחמה פשוט טלטלו אותי

והעבר עלה וקצת השתלט עלי.

אני מודה שאין לי כבר כח למלחמות...

ואת צודקת - אף על פי כן ולמרות הכל

החיים חזקים מכל.

שסת שלום, שבת שקטה ורגועה, עד כמה שאפשר.

העבר עבר

וצריך להביט קדימה 

אבל תמיד יש לו פעימה כואבת שנשארת כסדק 

תודה על התגובה היפה

כל כך נכון אמרת, צריך להביט קדימה,

אבל מצב כמו בחודשים האחרונים. המלחמה הארורה,

מרחיבות את הסדק והמחשבות הכואבות זולגות החוצה.

תודה גליה יקרה על דבריך.

אכן אי אפשר לשכוח, אבל אפשר להדחיק קצת

לפעמים להניח קצת בצד.

אני מודה שהמלחה המשתוללת עכשיו טלטלה אותי,

והזכרונות משתלטים.

שבת שלום יקירתי, שבת שקטה ורגועה.

תודה צביקה,

אתה צודק.

שבוע טוב. שבאמת יהיה קצת טוב.

.

"הֶעָבָר שֶׁלִּי / נֶעֱלַם / וְנֶאֱלַם / וְטוֹב שֶׁכָּךְ. "

נדרש מאמץ רגשי אדיר לשם כךְ, נוריתי יקירתי. 

יחד עִם זאת, כתבתְּ שהוא חלק מה-אֲנִי שלךְ. שלמדתְּ לחיוֹת 

עִם מה שהוא בלתי-מחיק. 

לא אתפלסף כאן, נוריתי, כי שירךְ הוא קריאה להמשךְ חַיַּיִךְ 

במשמעוּת הפנימית ביותר. קריאה לחיים עצמם, במלואם. 

ונגע בי מאוד בפנימיוּתי. מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ עליו, נוריתי יקירתי.  

המשך שבת טובה, נעימה, ושבוע טוב לךְ. 

נשיקות שלוש, חיבוק אוהב ואהבה רבה-רבה לךְְ. 

רבקה שלךְ

---

המון תודה רבקתי היקרה,

כן, מורכב לחיות עם העבר, אני מנסה להדחיק

אבל זה קצת קשה, זה מצליח לפעמים לזמן קצר...

כמו שאמרתי, העבר הוא בלתי מחיק.

אז

אוסיף רק מה שכתב לאו טצה
"כשאתה מדוכה – אתה חי בעבר
כשאתה חרד – אתה חי בעתיד
כשאתה בשלום עם עצמך – אתה חי בהווה,"

אבל - עבר הווה עתיד, במה שאני בטוחה זה

שבכל הזמנים אני אוהבת אותך המון רבקתי היקרה.

הלוואי שאצליח לחיות עם האובדן והטראומות.

מאחלת לך רק טוב, ומקווה שכבר הצלחת

תודה לך.

ולריה יקרה, 

זה לא קל וכמעט בלתי אפשרי לשכוח.

אבל

אפשר רק ללמוד לחיות עם הכאב והאבדן

לדעת לחיות עם הגעגועים 

לדעת לצחוק ולשמוח ולהניח את הכאב קצת בצד.

אני יודעת, יש לי ניסיון בכל.

גם את תצליחי...