מפרפר הזיכרון

זה מה שנותר לה מרגעי התשוקה שלה אתו. ועתה נותר רק הזיכרון, זיכרון מפרפר שכזה.

ראש שכיירת מציף לעברך, מחייכת מפרפרי זכרון... תודה רבה לך צבי היקר, יום שקט וחמים.

.

לא רע ... 

עוד תלמד לכתוב נשית-נשית ממש. 

<חיוך> 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה, איש יקר ונועז. <לב>

רבקה

---

ויציר כפיה עכשיו הוא ראש גבס ממולא בתבן,

לא נעים כשגוש כזה מחליק על רוך השדיים

אבל עדיין נותרו בה זכרונות נעימים של מגעים,

שטבולים בריח בושם.

המהפך הזה בכתיבה

מרתק 

חושני 

תודה לך