רֵיקָה מִמִּלִּים

ואם יגמרו יש צלילים וצבעים

בכל שפה שתבטאי את עצמך יהיה בסדר.

אני בטוחה שתצליחי להביע את עצמך בשפת הרגש תמיד

שפת האהבה אף פעם לא ניגמרת

יום נעים יקרה

ממני מרים

כְּשֶׁהַמִּלִּים נִגְמָרוֹת,
וְהַדַּף נִשְׁאַר רֵיק,
הַלֵּב מְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה,
לְהַבִּיעַ אָז אֶת הַתְּחוּשָׁה.
כְּשֶׁנִּגְמָרוֹת הַמִּלִּים
אוּלַי נִכְתֹּב שִׁיר,
עִם צוּרוֹת וּצְבָעִים,
וּנְחַפֵּשׂ אָז מַנְגִּינָה
שֶׁלַּמִּלִּים הִיא לֹא זְקוּקָה
כִּי לִפְעָמִים
כְּשֶׁנִּגְמָרוֹת  הַמִּלִּים,
הַשְּׁתִיקָה כּוֹתֶבֶת בְּעַצְמָהּ
אֶת  הַשִּׁירִים.

מבלי להרגיש כתבת שיר מקסים אביה יקרה , משיר לשיר קשה יותר לכתוב שירה אבל נפש המשורר או המשוררת בוערת לה ויודעת תמיד למצוא את המילים גם כשהמוזה הלכה לרעות בשדות זרים ואין נפלא יותר מלדבר בשפת הסימנים.

כרגיל שיר בהשראה כתבתי לך.

יום רגוע ושקט

שמוליק

או שמא נכתוב בצבעים וצורות כמו שכתבת

מרגש, משעשע - אין לך מה לספר ואת מבטיחה כי תכתבי לנו את המילים באהבה ובחינם. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב ונעים.

המוזה נדומה לזמן מה, אך רק למעט זמן. מי כמוך יודעת כיצד להשיבה אליך, להפיח בה רוח חיים מחדש. 

אביה יקרה

************

לעולם לא תחסרנה לך מילים

ורעיונות למכביר לכתיבת שירים.

לעתים המוזה נעלמת

וכמו במטה קסם שבה, חוזרת,

בעוצמה גדולה.

יום אוהב למלכת המילים

ממני עליזה.

.

(כמעט-כמעט פספסתי ...)

ברשותךְ, אביה יקרה: 

נדמה לי שבימים האלה, שהם כבר חודשים ארוכים, אין מילים 

רבוֹת ... 

שפת הים, שפת האהבה - או צעקות-זעקוֹת, אצלי. 

דַּברי אלינו בשפה הנוחה לךְ, באמת. 

תודה רבה-רבה-רבה ושבת שלום מבורכת לך, לכם. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---