​​​​​​​זוּ אַרְצִי הַמְבַכָּה בָּנֶיהָ

כה עוצמתי השיר הזה, נובע מתוך הכאב והתסכול שלך (של כולנו) בימים נוראיים אלה. הזדהיתי עם כל מילה ושורה. התקווה לשלום מוטלת ללא רוח חיים, אכן. 

מטלטל - התקווה מוטלת ללא רוח חיים בימים טרופים אלה. תודה רבה לך שמאי היקר, יום טוב. שנדע ימים טובים פי אלף של שלום ורוגע.

שיר כואב ועוצמתי כתבת שמאי היקר,

השיר בנוי באופן שיוצר תחושה של עלייה והתדרדרות מתמדת. הוא מתחיל בתמונה פטריוטית ואידיאליסטית, ומסתיים בייאוש ובחוסר תקווה. השימוש בשורות קצרות וחרוזים פנימיים יוצר קצב מהיר וחסר מנוחה, המדמה את הבהלה והאימה המתוארים בשיר.מצטרף לתפילתך:

מִי יִתֵּן וְיִסְתַּיֵּם חֲלוֹם הַבַּלָּהָה הַזֶּה..

והיום נפלו שלושה חיילים וחיילת .. יהי זכרם ברוך.

יום רביעי מבורך

שמוליק

הַתִּקְוָוה לְשָׁלוֹם

מֻטֶּלֶת

לְלֹא רוּחַ

חַיִּים.

אינמילים

איש יקר

כמה עצוב וכואב שירך המדבר

על חיילנו הנותנים את נשמתם תרתי משמע

למדינה שלנו למודת המלחמות והכאב.

ןהשלום אינו ניראה באופק.

נקווה לימים טובים בהם השלום ישרור

צהריים טובים ויום שקט ונעים שמאי יקר

בהוקרה

ממני מרים

הארץ המובטחת קיבלה בעיטה ב.....

סליחה את אני מתבדחת

זה בדיחות הדעת של ניצולי שואה פוולניים 

.

שמאי, איש יקר, 

קינה כזאת שלךָ, כאן - קשה לי לנשום. 

רגשוֹת קשים, חונקים.

סיומָהּ הטראגי והנורא של התקווה לשלום.  

תודה רבה-רבה-רבה לךָ על ביטוי רגשותיךָ, רגשותיי, רגשוֹת 

כולנו.

בהערכה רבה ובידידוּת, <לב>

רבקה

---

שמאי יקר

*********

מנסים להנשים את התקווה,

אך היא בשלה 

גוססת לאיטה.

היאוש כובש,

מציאות כבולען,

אומה מדממת

מבכה את בניה

והעם חסר אונים

למול הרשע.

כל מילה בשירתך

מצמררת

ואנו ממשיכים לשאול

את עצמינו עד מתי תאכל החרב ...

שירה עוצמתית, כואבת

נוגעת בכל נים ונים.

מחבקת ללילה שקט ורגוע

שלך עליזה.

כואב שירך. כואבת הארץ. כואב הציבור. וחסר אונים