תַּעְתּוּעֵי הַלֵּב - שיח שירה ביני לבין טובה לוי חברה מארה"ב

בֵּין תִּקְוָה לְאַכְזָבָה
מִתְנַפְּצִים חֲלוֹמוֹת.
בֵּין גַּלִּים שֶׁל גַּעְגּוּעִים, 
וּבֵינוֹת יָם שֶׁל דְּמָעוֹת,
הַאִם תָּשׁוּב הָאַהֲבָה, 
אוֹ תִּשָּׁאֵר רַק זִכָּרוֹן?
שְׁתֵּי נָשִׁים, שְׁנֵי סִפּוּרִים,
לֵב אֶחָד, מְחַפֵּשׂ אֶת הַתִּקְווֹת.

תודה אביה יקרה על השיר המתאר דו שיח בינך אביה לחברתך טובה, השיר  עוסק בכאב הלב ובגעגועים לאהבה אבודה. את מתעקשת על האהבה שלך ומייחלת לשובו של האהוב, בעוד שטובה מנסה להתמודד עם הכאב ולהתקדם הלאה.

"תעתועי הלב" הוא שיר נוגע ללב העוסק בכאב האהבה האבודה. השיר מציג את המאבק הפנימי בין התקווה לאכזבה, בין ההישארות בעבר לבין ההתמודדות עם המציאות. השיר הזה מצליח להעביר את עומק הרגשות בצורה עוצמתית ובלתי נשכחת. נהדר אביה יקרה.

נקווה לימים טובים יותר

שבת שקטה ומבורכת

שמוליק

לא הכל דבש בחיים - חיוך נוסף - 

אבל אהבתי לראות לאן היא הולכת 

ולאן אני הולכת 

יומחבק וסופש נעים

דו-שיח אהבה נפלא

מרנין לב

כל אחת מכן מבטאת את עצמה בדרכה שלה. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת מוארת. 

.

שני קולות ב"ראש" אחד: 

קול אחד משמיע תקווה מתוך תחינה לשובוֹ של האהוב;

קול שני משמיע דברי היגיון על הליכתו ומבקש "חץ" שישים 

קץ לכאב הלב האוהב. 

קולךְ, אביה, הוא הראשון, המטפח תקווה ולא אומר נואש. 

קולָהּ של טובה חברתךְ הוא השני, קול ההיגיון.  

דואט כמעט-כמעט מציאותי. (מזכיר לי אֶת הדואטים ב-

"בסימן כתיבה" של תיה, בין לילית/לאה מילר לדני אשכנזי, 

ז"ל. היו זמנים ... נדמה לי שאַתְּ ואֲנִי הכרנו שם. אולי אני טועה

ומתבלבלת. סליחה, אִם כךְ. )

תודה רבה-רבה-רבה וסופ"ש רגוע ומיטיב לךְ, לכם, אביה 

אהובה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

הם נפטרו השניים? לא שידעתי - ואת היית שם גם רבקה? מנסה להזכר - כל כך הרבה שנים

חלפו עברו מאז - 

תודה על התייחסותך לשיח בין טובה לביני - שתינו ככ שונות אחת מהשניה

והיה לי מאתגר לראות לאן הרוח נושבת אצלי ולאן אצלה - 

תודות הלב לך מיוחדת ונפלאה שאת

ראיתי את השורות

כגלים ההולכים ובאים

יופי

שבת שלווה