ליילנד

הוא מבחין בתמונה בסרטון על המסך ובקול המום ומרוסק הוא גאה שעדיין זוכר בגילו את העבר ונזכר כי ב-56' צנחו למיתלה בקרב נועז, הוא מחייך למרצה, ובשבילם זה העולם החדש והכול רע וישן. איש הליילנד נרדם בסוף. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה וחמימה.

.

כשהגעתי ארצה עוד היו ליילנד-ים בחצר הקיבוץ. 

שיר נוגע. 

תודה רבה-רבה, המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב, 

צביקה, יקר. <לב>

רבקה

---

השיר מציג דמות של חייל ותיק ("איש ה'ליילנד' הזקן"), שצופה בסרטון על מסך ונזכר בעברו, בפרט בקרב במעבר המיתלה בשנת 1956 (מלחמת סיני). בעוד המרצה מדבר על "בריאת עולם חדש", עבורו העולם החדש כבר נברא אז, בקרב ההוא.

השיר מבטא פער דורות והשקפות—בין אלה שחוו היסטוריה קרבית וראו בה את "העולם החדש", לבין המציאות העכשווית, הנתפסת בעיניהם כמיושנת ורעה. הסיום, שבו "איש ה'ליילנד' נרדם", מסמל אולי את דעיכת דור הלוחמים ההוא, שההיסטוריה שלהם נשכחת או מתפרשת אחרת על ידי הדורות הבאים.

שיר מעניין עם הרבה נוסטלגיה וחומר למחשבה כתבת צביקה היקר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק