שירים

כרית...

היא ספוגת חלומות

ערש ראשי היגע

בליל נוצות בכותונת

רכה ומכילה.

 

היא שותפה לרזי

יונקת דמעותיי

מפאת געגוע

לימי טרום אירועיי.

 

היא מלטפת לילותיי

אוצרת מחשבותיי

לו יכלה להגות

הייתי נבוך וודאי.

 

 

תגובות

דני זכריה / הייתי נבוך וודאי / 22/03/2025 11:49
שמואל כהן / כרית כמקום מפלט לרגשות הכמוסים של הדובר.🌹🌹🌹 / 22/03/2025 15:56
גלי צבי-ויס / שותפה לרזיי / 23/03/2025 07:41
אלי / עולם ומלואו של המחשבו� / 23/03/2025 08:49